קחו ממני את ביתי,
ואת חייו של בני -
השיבו.

האב: ת'מצא לבן שלי אישה!!! אני כבר ז'דקנתי וגם הוא כבר נהיה
עייף.
השדכן: יש לי, מצאתי!!! אישה, יענו מושלמה חבל על הזמן, משו
משו מהסרטים.
האב: בחיאת ראבאק. סחטיין. איך היא? יפה?
השדכן: מהסרטים אמרתי לך, כלכלת השלמות בכללות. יפה יפה.

בדקירות רסיסי הפנטזיה
תחושי את עלבון האשליה
כך נוגע בך
כך פוער בך
צלקות שזמן יתגאה בקיומן

מצעד הגאווה ת"א 2005

תמיד מפליא אותי מחדש איך זוג עיניים
שמספר לי הכל
יכול לרגש אותי כל פעם מחדש.

בשבילך אטע שדרת שושנים
שידיפו ריחם
עד קצה העולם

אל מלא רחמים עצמיים
את האדם ברא בצלמו ובדמותו
זכר ונקבה ברא אותם
מצפן מתוכנת היטב

מנגינת השמיים קוראת כאן בשמי,
היא יוצאת, יושבת ומתערפלת
בתוכי.

אם לא תבואי השנה
על מה אתחרט ביום הכיפורים הבא?

כשתבוא לשכב איתי
תבוא כמו אבא שלי
בצעדים חרישיים
ובחלוק בית.

לפעמים גם אני רוצה לתפוס איזו פיה יפה,
לנער ממנה
אבק פיות
ולעצור את מחוגי השעון בלונדון

אתה תנתח אותי לפי הספרים של פרויד
תחקור כל פיסה מגופי ותהפוך
כאילו היו מילים המתפרצות בלהט כגייזר
מתת ההכרה הנסתר שלי.

אפופה עננים
את חוזרת ממקלחת חמה
אדים בשערך
שלכת של מגבות כמושות
נושרות ממך

צנימים!

"תחייבי את כרטיס האשראי, כרגיל" אני מפטירה למזכירה המנומסת
בדלפק הקבלה. במעלית אני חושבת "שלוש מזכירות כבר זכיתי להכיר,
שלוש מזכירות כבר זכו להכיר את כרטיס האשראי שלי ועדיין לא
פתרתי ולו בעיה אחת".

כשתבוא לשכב איתי בוא כמו משוררת
מבוגרת מאופרת בכבדות כמו זונה מהודרת
לתפארת מדינת תל אביב למזכרת