זה כל מה שיישאר מבזבוז הזמן הזה
שהוא אני.

לפתע נשארות רק התמונות
הקטנות והצבעוניות,
דרכן משתקפים פרצופים-
שמחים וחייכניים

אהבות קטנות ישארו
בפינות קטנות של פשרה
בשדרות ירוקים של אהבה

במבט אחד זרעת בי טומאה
ששכחתי שקיימת עוד בעולם.
התעלמותי המופגנת היא כניתוץ האלילים המפריכה את קיומך.

מבט לכפר ערבי מעבר לפינה של חומה.

הרגשתי ועוד ארגיש
זה לא מעכשיו
זה מתמיד לעין
התמיד

ילד הכוכבים שלי ישן
וחולם על תווים מרקדים על חמשה
הוא פורט -
שחור לבן, לבן שחור

אתה לא היית בבית
ואני לא באמת ציירתי עננים
אלא

אהבה מגוהצת,
עלייך תפור כבגד.
לעתים מתלכלך במילותיי,
סבון ישטוף כתמיי.
אני, אהבה שמדבר אלייך
אהובתי.

זוכר כשחשבנו שאין ברירה? זוכר כמה היה לנו רע?
חוסר התמקצעות. זה יכול להיות עניין של מה בכך.
מה בכך?
לא זוכר.

הג'יהאד האיסלמי מתאבד בירושלים,
אני מתאבדת עליך כל יום בתל-אביב.

אוהב אותך לנצחי הבלים,
רק תישאר רחוק

גם תנועת יד שובבה חברה
כדי לרצות

אני על סף שבירה
נפשית
מנטלית

גואש על נייר