רק פעמיים בחיי הכאיבו לי ככה שלא היה צורך להגיד איפה כואב,
כי פשוט כאב בכל מקום. בכל נים, בכל שריר, בכל תא. כל עצב
בגוף, כל עצם, כל איבר. בכל מחשבה את מכאיבה, בכל נשימה, כל
לחישה. כאב מייסר.

ועינייך יפות הן,
מלטפות לי את הלב.
רק רציתי לומר לך:
אותך אני אוהב.

מתברר
שאנשים נולדו לחבר

אולי תלביש אותי בשמלה הכחולה
רק כדי שתוכל להפשיט אותה ממנה
מאוחר יותר, בוכה

אמרה הראשונה מפחת משקלה:
"משקלך פי שניים
וערכך מחזיק מים"

לא אכפת לי על ההשוואה
להיפך
אני גאה להיות כלבה.

את המבטים
הדוקרים
אותי בגב.

דמעות שלי אל תיפולנה
אל תציפו את עיניי
אל תחנקו את גרוני ותשאירוני באפלה

.

קידוש בלעדיך
חגים בלעדיך
שמחה בלעדיך
עצב גם

לא רוצה למות
אז אל תמית אותי
מזיכרונות בעבר שלי איתך

מקרה שנכתב על דפים מצהיבים
אנשים לוחמים בחשכת ערבים.
ביצורים, התקוממות ובלב האומץ