העצב העצוב הזה שלי
מנסה בכל כוחו ומאודו להסתיר פניו מפניך

דמעותיו שנולדו
בפתיחה של חמש אצבעות
צורבות נתיב מילוט
בדממה מחרישה.

זה לא רעיון רע כל כך
לשתול אהובים בגינה
לא זה לא רעיון רע
בכלל

חלמתי שיש לי סרטן בצוואר
היה זה סוכות
בבית הוריי
רציתי לישון בסוכה הקטנה

מתעטף בשתיקה
מוכרת
מתכסה בה מעל
לראשי

והנה אני שוב
במדי צבא
והנה את שוב
ממתינה

לו יכולתי להיות אנוכית
ולו לרגע אחד ויחידי
לו יכולתי לחשוב קצת ורק על עצמי

מחפש ללפות בדבר מה
לפחות שיהא זה רומנטי
שיהא טראגי, שאחקק
גם אם בלב מסולע

ציפורי מסע מספרות
ערגות נעלמות
לאהבות דהויות

פרושה לפניך
במנהרת החושך
בין הזמנים.

אין שום וודאות
שהשמועות
נכונות, אך השימחה היא ממילא
תכלית האירוע

זו שעת הציפורים
כשלילה גווע מהלך חרישית ברגליים יחפות
אור-קיץ אפרפר מסתנן בין חרכי התריסים
ציוציהן מחליפים גוון בצמרות

מרוקאית - מצד שכנה
גם לובית גם רומניה

עם כוס קפה מהביל בידי,
חמימות מתפשטת בעורקיי

אני משאלה
אזכה ברגע של
בחירה
האם לשים קץ

הקרמה היא האגו
של אלוהים
ואנחנו כבר חלשים מדי