הוא נראה קטן
עם מחשבות קטנות

אני ישן עם לב פתוח
כולי פרזות
בחלונות סגורים
חרכים הומים דממה

האשה מרחוב ריינס מתה

אלוהים כבר לא ידבר אליה
במרפסת ביתה
לא יגיעו עוד ילדים בקינדר-טרנספורט
בשעות הבוקר המוקדמות

ידיים רוקמות צלילים
כסגסוגת חלומות בהקיץ
סולמות עולים ויורדים
כעדרי מלאכים

אדם יושב על פסגת הר כחולה,
שמים ירדו אל רמות הר וגיא

צריך את הימים להעתיק ולשכפל.
להחביא את התמונה
רק לפעמים להסתכל

שיר אהבה, חלש
ולא מורגש, אפילו בהבזק

מאחור שותקים בקול צורם
את המשקה הצונן בכחול
תוחבים את הידיים הרטובות
לעננים הכבדים שהצטברו על הכוס.

מאבד, גם אתה,
כמוני, את הזכות
לנעוץ
את היתד
לעומק

היני במזרח, איה
המערב

הבתולה הקדושה,
ובנה, אני

המפגשים הקצרים האלה שבינינו
בזמן האחרון
מה נשמע איך היה ומה קורה?
כמה מילים שם וכמה מילים פה

עד הורדת העיתון לדפוס נותרו שתי כותרות בלבד, שלא היו מסודרות
בחרוז מסוים. ולא מדובר בכותרת הראשית, שהייתה: "הממשלה מגבשת
מדיניות עיקשת", אלא בכותרות שכוחות-אל בשיפולי העיתון.

על פי כל הסימנים
ועל פי לוח הזמנים
של מחוגי השעונים
משעון השמש הקדום

ארבע אמהות היו לה,
לבתי

את המפות המקומטות האלו
אף מגהץ
לא יוכל