הוא ישב על המרפסת, בעיניו הייתה דממה.
הוא ישב על המרפסת, היא שימשה לו כבמה

ממה מיה יונה! את
אצרח ואגנח
אני נוגע בך -

לא יירד עוד גשם
הכאב שלי יבוא
בחליפה פשוטה
הוא ישקע אותי
(נמוך)

"תזוזו משם" צעק המציל
"יש שם בור ענק מלא מדוזות"
ראיתי אותן
פניהן שמש לוהבת

פחם

פחם

גם אני, בשם
הסקרנות, אקלף
את עורי מעליי

יותר ממה שאני משקר לכם

הוא נראה קטן
עם מחשבות קטנות

אני ישן עם לב פתוח
כולי פרזות
בחלונות סגורים
חרכים הומים דממה

האשה מרחוב ריינס מתה

אלוהים כבר לא ידבר אליה
במרפסת ביתה
לא יגיעו עוד ילדים בקינדר-טרנספורט
בשעות הבוקר המוקדמות

ידיים רוקמות צלילים
כסגסוגת חלומות בהקיץ
סולמות עולים ויורדים
כעדרי מלאכים

אדם יושב על פסגת הר כחולה,
שמים ירדו אל רמות הר וגיא

צריך את הימים להעתיק ולשכפל.
להחביא את התמונה
רק לפעמים להסתכל

שיר אהבה, חלש
ולא מורגש, אפילו בהבזק

מאחור שותקים בקול צורם
את המשקה הצונן בכחול
תוחבים את הידיים הרטובות
לעננים הכבדים שהצטברו על הכוס.