חוף ELIA ב- MYKONOS
SEPTEMBER 2009

רציתי לגעת בה, לחבקה
מכיוון שידי קשורות היו מאחורי גבי
יכולתי רק ללוות במבט לנקודת האיסוף.

נכון אמרתי
תעזוב לא צריכה דבר
אבל יכולת להביא לפחות גפרור שרוף
מותר

המשרד בודק במדחום זול
את טמפרטורת הפורמלין
בו אני שרוי.

אני האהבה הראשונה שלך
כבר לא זוכר אותי?
בחורשה ליד הנחל
היו עוד רבות אחריי

הוא לא ראה את הילדה שחלפה על פניו, הוא רק שמע את קולה. "אמא"
היא אמרה, "למה האיש הזה ככה?" הוא לא יכול היה לדעת בבירור
שעליו היא מדברת, אך לא היה לו ספק בכך.

היה זה החתול שמשך את רגליי
אל חצר גן הילדים. שם
מנורה כתומה הציצה מעבר לכתפי
מתמסמסת לחופן כוכבים

בשיחותיה עם אמי הרבתה פריצי לספר על אחותה פרדי שנשארה
ברומניה. היא היתה זמרת וכוכבת גדולה שם

הנה אני אימא
כמעט
את
עם הבית
וסיר האורז
לשבת
עם החרדות
והרגשנות
והרגישות
ועם הגישה
המחוספסת
שמכסה על הכול

הגיגית עולה על גדותיה
ואבא צועק
כביסה ביום כיפור?

בנפילתך אל בור המראות
נגלית לך עריית העיר
ומערה יער בה

בעיר הלובשת ביקיני של קיץ
על חוף האוקיינוס
בטעם דגה וטקילה

עיתונים של אתמול נרמסו על מדרכת
תהילה בת יומה דהתה בצהוב
כאן איש איש לנפשו כמו עלים בשלכת
בעולם מנוכר קצת קשה לאהוב

בנועם אהבתך
בניחוח גופך
אני נזכרת
מעצם היותך לי
מסנוורת

מלכה באה אמרה די
טרפה זה כבר פאסה

פעם אל נוף ילדות אני חוזר
כל כך רוצה להישאר להיזכר ביופי...
איך המנגינה ההיא נגעה
איך היה עצוב שנגמרה

מנסה להסיר את המסכה
בשביל לראות את פני הילד ההוא עם הקול המוכר
כמו בסרטי-מתח שבהם מקלפים אותה פתאום מהפנים
אך היא איננה יורדת

כמה טוב שיש לי את הכתיבה
שמאפשרת לי לבטא
דרך המילים שלי

האוכל להשאיר את העצב בחוץ?
רק קצת.
הוא יכול לחכות לשובי. לא אבגוד.

הקיץ שלי כמש
עורו מתבקע
מכוסה נקודות וחרולים