עוד מעט יכולתו
הממתין מרומם

וחיי החולף
כדי כך

רוחי אינו חדל
שניתן לי

שונה.

אראה דרך זכוכית סדוקה,
אותי ואותך
כפי שאולי יכולנו.

אל תשאלני בני על האהבה
גם החכם באדם לא ידע
דרך עלם בעלמה
ונחש עלי צוק
מה יש לו בנקיקים
תהה שם

באשר ילך לך לך
כי נסתרות
אהבות חגווי הסלע
אינן משכילות ובאות
מבינות.

עת להט החמה
קציר חיטים,
בדד עמדת בשדות
שלא הצמיחו תבואה.

פעמוני החירות מהדהדים בראשי
אבל עדיין לא מסתדר לבדי

בקבוקים מתרוקנים מפחידים אותי

העובדות פשוטות: השמש נחלשת
ובקרוב פנסי גז יהבהבו בלחישה מתחת ביתך
אמילי אומרת תחזיר את ספרי הספריה שגנבת
תשמעי אני מתנגד לסדר האנלפביתי של האותיות

מותי הם אומרים לי.
מותי כרצונך

השנאה צריכה להתמוסס.
לשקוע כמו מטבע שחוק אל חול קרקעית הים

אני רוצה להיות ב

והייתה אימתי ותחינתי
בכיפור

הלוואי שיבטלו את החג.
שלא יהיה חופש
לא יהיו תווים לחג
לא יהיו נופשונים ברגע האחרון לטורקיה
לא יהיו ארוחות מדשנות עונג
לא יהיו כתבות צבע בעיתונים
לא יציינו את סופה של השנה הרעה שנגמרה