בכל מקום בשבר נתקל
בכל עת יכאב ויתסכל,

כגלגל החמה אני סובבת סביב
צירי, חגה במסלול קבוע
של שגרה.
אוספת התרגשויות והפתעות

שמן על בד 90x90

כל כך גשם
כל כך-
את

באותו חורף ארוך
הייתה אהבתנו בנויה מגשם
זלגנו על קירותיה
הגשם בנה לנו טירת רפאים

עיניה
טרוטות
פניה
קמוטות

שדיברתי רק בלחישה
הייתי צל מן התחושה
לקחתי צעד ועוד די
נשארתי חלשה מדי...

חלק מפרוייקט פלאש גדול יותר

לחפון את נגה המאורות
בי מתהדקת אחיזה
שמא איושת חלום פזיזה

בקרי בי ברגעים (עגומים)
קדושים, תטמאי
בי אותך

היית מי שתמיד רציתי שתהיה.
וברגע, עם עלות השחר,
הפכת לאהוב ישן

אני סוחב על גבי תיק גדול,
המכיל את הילד שעוד
הייתי אתמול.

במקום להכיל זה את זו
אנחנו מכלים זו את זה

משהו השתבש
פגשתי אותו על אם הדרך
העולה באש
חובש אוויר וכורך פצעי אביב
"אתה בא" שאל
הוא הושיט יד שהיה אפשר להבחין
מהצד באחד ממלאכיו הכהים
כיצד מסתיר את שלא אבין לעולם
כשהם עולים

שמכפותים נופלים פנים
ונושרות זרועות על האצבעות

אני עץ בתנועה
עומד לפעמים בדיזנגוף פינת גורדון
לא ידעתם?
את הענפים והעלים

אולי העלו אותי על מוקד
ויושבי קרנות צעקו לעברי

אינני כותב ובוחר בכמות -
אף על פי שהדרך לי אצה,