בצינת סתיו
צועפות ירכייך צווארי

לפי חולצתה ראיתי שחם לה
ולאחד משדיה קראו
רייצ'ל.

אמת מקרטון שלא נקרע.

השמש מכה במדשאות בעוצמותיה הידועות. נערה גמלונית אחת, יושבת
כפופה ואוחזת צלחת חד פעמית מקופלת בין אצבעותיה. עיניה מחפשות
את פח האשפה. אין היא מוצאת אותו. אחת הנערות האחרות, גמלונית
אף היא, מפנה את תשומת לבה אל פח השלכה קרוב יחסית.

פתאום אני כל-כך לא מדוגם
אבל לא נותנים לי תלונה
או מעלים אותי למשפט

אבל אבא הלך ואמא כבר מתה. אמא עטופה בקרומים, ואבא מעולם לא
נולד.

זרחתי חזרתי - זכיתי
זרחתי חזרתי - חזיתי
זרחתי חזרתי - זכרתי.

מראה מראה שעל הקיר
היכן יופיעו מלאכים?

אבל אימנו
הורתנו
תורתנו
שחררה אותנו

האהבה שלי עוטפת את כולי
ובלילות קרים אותי היא מחממת
עד סוף ימי אהיה שלה והיא שלי
כי היא טבועה בנשמתי כמו חותמת

פעוט מרים אגודל

פוקח עין אל החשכה
רואה אותה נושפת מולי
חשכה רועדת עליי נשימתה
גדולה היא מחבקת אותי