שחזרה אלי הנפש
ממסע לילי מופלא,
שחזרה בי נשמתי,
בחמלה...

הציורים שלי תמיד מחפשים מילים
והמילים מחפשות קורא אחר
והקוראים מחפשים יקום
והיקום מחפש

השמיים היו קרובים מאוד
לאדמה באותו יום
כשהלכתי איתך בערפל
וזה שבתוכי היה כבד מאוד
זרקת אליי מילים
מחרוזות של ענבר

אני מחכה שתתרגם אותי לשפתך,
כבר הרבה הרבה ימים.
יושבת ודוחפת דפים למגירה

היא מאושרת שהוא שם
רוצה לצעוק אל העולם
משחקים במבטים
בלי לומר אף מילה

אימי לוקחת את
מיטתה לכל מקום

אמרת לי פעם משהו על
"שדה אחרון של סיגליות"
זה מתגלגל אצלי
בראש
בא, וחוזר
שועט קדימה
נתקע

השעות המוקדמות של הזריחה מהרי מואב

עכשיו,
כשהוא מאחורי כל זה
ברור שאין
ולא הייתה לו קארמה
מימיו.

אין זמן וצריך להבין

ואין טינה
וכוונה סמויה
או איזו אבחנה דקה
ואין צידוק הדין
פשוט
לסגור עניין

היה רוצה -
לשית צלו למרגלות הפודיום,
זר ישיר עליו עלעל יחיד,
יגע בו רוך,
יגיה בו שלווה.

שוב בגודל טבעי חול מים ומקל של ארטיק

... ואז הגיע הזמן לבחור
אם להיות איתך
או להיות אני

שער מקליש
על מצח מרובב,
שפה דלה,
צוואר זרוע כתם

חייו, שדרה נמשכת, ארוכה,
נרות חיוורים,
כפנסי רחוב,
מפלים בין חשכה לחשכה

היא מוכנה
לרקד
לשיר

צילום שחור-לבן 20X30