אני הזרת
שלא קיבלה

כל לילה אני מת בחשיכה
שוקע בביצה טובענית
קצת מנסה לשחות
בעכירות הזו

אחרי שכל הרעים הובסו
אפשר לנוח

שחיי נולדו במותי
ומותי לא נולד חי
גוועתי בין העצים
בשמי הנכון
כשהגשם ירד
ועלים נשרו מרחמי

נהרה גוברת
שמש בשערה
על פני קו הצהריים הארוך תהלך

אני יודע לחכות
לצבור שניות וגם דקות,
ימים,שנים ... עד סוף הזמן

החורף הזה אלבש ירוק
ואלבלב כמו פרח ששרד את הסתיו
ואז

עדיפה דרך השלום,
מדרך המלחמה.

כמה רעש
יכול להיות בנשימות ריקות

בכנף עט אתה מניף מרכבה
ורותם סוסים רעבים
ילדים מפויחים משליכים כוכבים
לשמיים
הלילה לבוש להגשים משאלות
לילדה עם כדור כחול
ואישה עם שקיעה אדומה.

מבעד לצעיף של דמעות
תוגתו היתה לה ערגה
נשטפה כמיהה מערטלת
לזיכרון המגע בימים של עבר

ריקודים בקצב הרומבה

אני יכולה
רק לחבק אותך.....

להיות בטוח שאת
אמיתית
לפחות אלי, אם לא
לשאר העולם.

שחומה היא
תלתליה שחורים
ועיניים... שקדים
אוכל מזרחי.

רק להעיף מבט בפרצופים
המלאים שביעות רצון עצמית