ככה לבד עם גיטרה ביד
כותב שירי אהבה לאף אחד
כמה ישאר לו לתת
כשהיא תבוא באמת...

השלתי את כל הציפיות
ובלעתי הרבה אוויר
(כדי שיהיו נשיפות ארוכות ארוכות
בלי מילים שחוסמות את הדרך)

ככל שהיקום מתפשט
אני מתכווצת לנקודת האפס

קצף גלי הים
נותר על החוף כמוני
נספג בו
נספג בה

פסטל רך

או איפה את אשה?
או איפה את עכשיו?!
הלכת עם הסתיו לטייל לא חזרת אלי

שמת את עצמך
רקומת פייאטים
בצבעים זוהרים
משחררת דרורי רמזים
בהפשטה

ואני הממירה את עורי כל תריסר -
כבר מלאתי גנזכי עד מלוא גדותיו.

רועמות התשואות ביציעים
התזמורת פתחה בנגינה
הם אותו על כפיים נושאים
והוא נח על זרי הדפנה

אני מרימה אחד ולוחצת על ההדק,
יורה באוויר.

אני לוקח איזמל...

הילד הרגיש משהו קשה ומוזר, הוא הוציא את הדבר הקשה הזה מהפה,
ניקה אותו מחתיכות האוכל הרבות ואז ראה שזאת טבעת. הטבח קרץ
לו. הוא הבין שהטבח מציע לו נישואים אז הוא ניגש לטבח,התקרב
אליו צעד אחר צעד ואז...

כורה בור ומשליך לתוכו פרפרים שקופים
שכל רצונם הוא להתקיים במרחב האילם

אני יודע
איזו מקהלה של מלאכים
תנעים לי

תפילה שלא תלויה בדבר

אשר מימיו נובעים