עדיין הזמן
לא עושה איתן צדק
והעולם.

סטפאני גרה במקום קר מאוד.
סטפאני יודעת לבשל.
סטפאני יודעת לבשל את מרק הגריסים האהוב עליי.

זה מה שנשאר מהמוות
כל מה, שלא.

בליל הסדר הבא עלינו לטובה
אני אסב אל הספה לבדי

הכלה המסתתרת בין השיחים
עם שמלת הפרפרים
נראית עכשיו ממש מעודנת
הבל ים-תיכוני חם

ברקיע גלימה אפורה
סדקים מתהווים
מסתננים שביבי אהבה
ממרחק גיאוגרפי

בהגיעי לשם
הרוחות
עורכות משתה לכבודי.

על כל שעל
אגדות רקומות זהב
פורמות במחט מציאות

המסך יורד,
האורות כבים
סוף הסרט.

ולבך לא יודע קרוא-וכתוב,
נפשי - כתב חרטומים לו.

בימים מעיקים בין פטיש לסדן
עוד יש נשים בודדות ונושבות
מתייפחות אז שירים שהומים בשנתן
מרעידות נשמות כה טובות

הרהר הכשף,
חזר והתכנס לכדו.
ומאז לא שב.

ממשיכה למרק.

ובבוקר שוב ננסה
להקים גשרים
בין החלום-הוא
לחלום-היא

גודל כל הדפס 10 על 10 ס"מ

מלצרית ערכה לי מפה,
עיינתי בתפריט והזמנתי ארץ טרופית יפה,
ארץ זבת חלב ודבש
נתנה לי על מגש

בתום מגע קטיפה ולטיפה
נשקה זקיפה לנטיפה

נכונה לך
כאפידרמיס פעור
מקדמת פניך
לא בצהלה,

מארץ רחוקה איש רע העלה גרה.
עת רצתה לבצע פניית פרסה קרבה אליו הזרה, הרע בה התגרה,
תוך כדי לעיסת מסטיק
חמס לה את הדרכון מהנרתיק.