בליל הסדר הבא עלינו לטובה
אני אסב אל הספה לבדי

הכלה המסתתרת בין השיחים
עם שמלת הפרפרים
נראית עכשיו ממש מעודנת
הבל ים-תיכוני חם

ברקיע גלימה אפורה
סדקים מתהווים
מסתננים שביבי אהבה
ממרחק גיאוגרפי

בהגיעי לשם
הרוחות
עורכות משתה לכבודי.

על כל שעל
אגדות רקומות זהב
פורמות במחט מציאות

המסך יורד,
האורות כבים
סוף הסרט.

ולבך לא יודע קרוא-וכתוב,
נפשי - כתב חרטומים לו.

בימים מעיקים בין פטיש לסדן
עוד יש נשים בודדות ונושבות
מתייפחות אז שירים שהומים בשנתן
מרעידות נשמות כה טובות

הרהר הכשף,
חזר והתכנס לכדו.
ומאז לא שב.

ממשיכה למרק.

ובבוקר שוב ננסה
להקים גשרים
בין החלום-הוא
לחלום-היא

גודל כל הדפס 10 על 10 ס"מ

מלצרית ערכה לי מפה,
עיינתי בתפריט והזמנתי ארץ טרופית יפה,
ארץ זבת חלב ודבש
נתנה לי על מגש

בתום מגע קטיפה ולטיפה
נשקה זקיפה לנטיפה

נכונה לך
כאפידרמיס פעור
מקדמת פניך
לא בצהלה,

מארץ רחוקה איש רע העלה גרה.
עת רצתה לבצע פניית פרסה קרבה אליו הזרה, הרע בה התגרה,
תוך כדי לעיסת מסטיק
חמס לה את הדרכון מהנרתיק.

איך זה שוילון לבן נראה שחור
מבעד לאור המבליח בין החורים.

את החומר ממנו עשויים חלומות
מצאתי במבטך הנודד מעורפל
מניתי בו אין-חקר תהומות
נרקיסי עינייך רוחפים בחלל

ואני שכובה על בטני
מנסה שלא לראות אותה, שלא תראה אותי

כהי העור בישראל מבהירים
כי הם אינם נעלבים כשמכנים אותם שחורים.
נפגעים הם עת מלבינים פניהם ומשחירים את דמותה של אתיופיה.
הצברים אינם מסוגלים לראות את יופיה.

הלאה הרודנות, כך אל העם קרא
הידד לחופש לשוויון ולאחווה
וההמון המתלהב נרגש קרא הידד
ועל כפיו אל הארמון נשא אותו מיד