גרון צורב, עיניים נפוחות, כאב משתולל,
הגיון מתרשל, שוב כושל, הייאוש מתחולל.
נאבד אל עצמי, לתוכי מתקפל,
חושיי דוהים, שולמי מתערפל.

דלת נפתחת ונסגרת
ומאחוריה
נבלעת גברת

בלילות בהם
הימים הסתננו לתוך החלומות שלנו -

ומאין יימצא העיקרא
מי שאלוהיו
גביש?

הלב עטוף במחול הקש
אין לו שבר הגמל.

הרוח מדפדפת שלדי להבות
זורעת אותיות באדמה -
אותות לצמיחה חדשה.

אביב.

שינה טרופה,
נרדמת-מתעוררת,

מותירה אחריי
שובל של ריחות סרוחים
מילות ארס חורכות.
נפשות.

נראה לי שהרסתי את מזג האוויר, שוב.

בתוך שדה של הזיות
לא מרגיש כלום
אולי מרגיש הכל
איך החול נהיה כחול

חייך במסובין
התיישרי

חמש בבקר
מתחת לשמיכת הפוך
אנו שוכבים

צבעי פסטל של קרון הרכבת
מרצדים בו
מתערבלים בו
שוקעים בו

קרא את שמי
וארגיש את נשימתך.
קרא לי.
קרא
לי.