ובמקרה בו העומד מולך
נשוי למורה
או פקידה
או שוטרת

אין שופר זועק עבורנו, איזבל
ומנהגים כדרכם מזדקנים מהלב
ואין אושר ועושר, לא מעיין נעורים
במקום שיצרו לנו אגדה להרגיש

גם לא מעבדאלה
כבר גם לא מאללה
יסלח לי האלוהים
ואפילו לא מחסן נאסראלה

חשבתי לכתוב שיר בשוק,
אבל דאגתי מהמשמעות הנוספת.
שלא תהא זו בסך הכל עוד דרך
להיות לא מובן כהלכה.

וכשהם
ימשיכו בשלהם
בהוויה
בשגרה

ונותרו רק עקבות של ריח קינמון ופירורי חלה
עדות לכל הטוב שהונח שם פעם ולא ניתן עוד
לאוספו מחדש.

אני המראה מול עינכם
הסקרניות
הפולשניות

ואיש לא נותר כדי לשאול
איך קראה דודתי פייגה לחמשת ילדיה
שלא חזרו משם.

''שם הוא רק שם" היא אמרה לי
''רק על הנפש שלך
צריך לשמר.''

שימו לב לתחושת הדוברת בשיר
ואיך נתפס בעיניה איבר המין הזכרי
שיזדיין כל מוטיב
להקיץ עם זין זה די מגניב

נוחי ארץ
והניחי שלווה
הציבי תמרור מאיר עיניים

תקעתי מסמר אחד בפרק ידי,
ואחר בין הרגליים.
הבעיה היא לא הכאב או הדימום,
אלא מה אעשה בינתיים?

היום לא כתבתי שיר,
ציפיתי לבידור של בין השיטין.
שתיתי אספרסו ארוך בפינת הרחוב
בבית קפה שלא זוכר אותי.

זה לא קל להיות יזיזים
הולכים על חבל דק
נזהרים לא להגזים