היו באים הרגעים
ועוברים במעברים
פליטים מערים
מבוצרות
שהזמן
שפך על אבניהן
שמן רותח
והתן בא בין ההריסות
אורח מילל
שחשבו זואולוגים זה
זן שנכחד

הוא בטח יפתח לי את הדלת. אני לא מאמינה שאני כל כך כלבה ועוד
אחרי כל זה מגיעה אליו. אוקיי, זו אמא שלו, היא בטח כבר לא
זוכרת אותי. שיט, אני לא מאמינה שהוא ישן, עכשיו אני גם מעירה
אותו, הוא בטח שונא אותי.

כמו
בלון הליום עייף
בפינת החדר

היא לא תסלח, אבל תזכור

א
ס
ט
ר
ו
נ
א
ו
ט

פעימות לב לא סדירות
של תוף מלחמה עילג
מנשבות בחלל הלילה

המתנה ואני
לא סובלות זו את זו

חברתי הטובה, בצמה

נאלמתי מכובד הרצון
להגליד את סדק התבוסה
של ניסיון אחרון,
לחתום על הסכם
שלום הבית.

אני ורחל חלפי שותים קפה
(ורחל, זה הזמן לומר, לא תמיד
אני מבין אותך. את נהדרת)

לעיתים
רק כמה צעדים
מפרידים בינך לבין עצמך

כל המרבה לשאול
מעמיק לו שאול
זה הבלוז שלנו

פעם כתב לי בחור צעיר (מתוך שעשוע של חו"ל)
ציטוטי אהבה משיר השירים, כי ידע אותי
סאן-טי-מאן-טאלית

את מי תחפש שם
פיה או נסיכה אירלנדית
אולי אישה שחורה של שבט

בבוקר הזה היו ערפילים
כבדים
המבשרים על שרב כבד

אנצור מקומי העלוב הדחוס
בחלקיק זמן מקרי.

מרים כלענה
פסוקי שטן
על המזבח הרעב
שיירים של אפר

"אבינו שבשמים צור ישראל וגואלו
ברך את מדינת ישראל
ראשית צמיחת גאולתנו..."