משמשים יבשים
ישנו לנו את החיים
רק הם

ואם זה מה שיש לי לכתוב
אולי עדיף לעצור

מכונית עוצרת
נקישה בדלת.

עצמות ושרירים

ששש... שקט רב
בן אדם לאדם ברחש יזדחל
ישא בין כליו מתכות חדות
זורקות רשף להעיר עיניים שיבכו

מי יטליא את החורים בתמימותי
מי ישיב לי אמונה
האם לנצח תאכל חרב?
הן האמת, גם אם יבוצו לה
תלבין לנצח כמו לוחות השיש

שומעים את השמות
מונים את המספרים
והאישה בקרית שמונה אומרת בטלוויזיה
"תוציאו אותנו מפה"

והשאיר אותי נושם
והשאיר אותי אידיוט

עמד אל מול -
נוכחותי הערטילאית
ואמר: "הביטי במראה,
את אינך אלא השתקפות
של עצמך.

ילדים ניתנים בהשאלה
זקנים במחשכי מקלט
מתפללים

יש מילים שבאות דרך נתיב הנפש
אוושת הרוח רוקמת אגדה

כשאגדל אהיה
סופרת
לסבית מזרחית (כי הדיכוי אחד הוא)
אכתוב ספרות פמינסטית-רדיקלית-אנטי-סקסי-סטית-סוציאליסטית

אתה,
במעגל חוסם מרחבים

נהגנו לדבר בשפת הגוף

שפתיי לשלך נצמדות
ברוך תחילה, תאווה בסוף
ידיך כל גופי מודדות.

שתקת
ולא דיברתי
התרחקת
ולא הרגשתי

להיכנס או לא להיכנס? היצר הפגוע שלי אומר שכן, חייבים להכנס
בכל הכוח ולהראות להם מי כאן הבעל בית. מצד שני, כשאני מסתכל
אחורה, אני מקבל חלחלה.

אך נפלו גיבורים
מקרית גת
ועד דגון

שלחתי את ווטסון לסופר המומחה.
קראתי את הספר כחיוור ובוכה