אי אפשר לבנות קריירה
משני הדברים הללו
שבהם אני ככל הנראה
מוכשרת יותר

האור הזה שאין בו הרים ואין בו פסגות
מטיל בי ניחוחות
שמש בוקר עוד מלטפת בו
עם רוח-ים, טעם מלח וקולות

אעלה
על שרטון כספינת תענוגות
אטבע
בביובם של דימויים משומשים

המנגינה שוב באה באיחור
כמו קול של ירייה.
חצי סיבוב, סיבוב, עווית,

תנו לי גבר
גבר
גבר
גבר

בימים סוערים של זוגיות
בין איים של ספק
אני דג

לסבתא שלי הרבה רגליים
שתיים רגילות
ארבע מתגלגלות
ושלי שרק מביטות

מעולם לא למדתי
איך לא להיות בהמה
אז נשארתי כאן להעלות גרה.
העשב שנתת לי

שמלת סדקים
ומכאובים אשא לי
לתפארת

נמשכתי.
כמו איזה מגנט אל מרכז יקום
שהוא לא אני

יש לך עולם שלם
ערב רב אשר בראת לך בחכמה
של מעשה בראשית, אותה חכמה
של מעשה הנחש בתפוח. והאישה.

כשצלצלת בין האור לחושך
היה לקולך בטלפון צבע של שקיעה אחרת
גם צבעיי הכמוסים השתנו לפתע
פרות-לילך חמים מחליקים את נעוריהם