בחוט ומחט נתפרים השמיים
שם קרע סמוי
שם קרע גלוי
מלאכה מאומצת שלא

אל תשלח את ידך אל הנער נקודה
אל תשלח ידך אל האיל נקודה

הזוגיות התאומית הזאת
המדינה הגופנית הזאת
יליד 48 הוא אור לגויים הסיאמיים

הכניסה לעירי
היא הכניסה לגיהינום
לפה מגיעות כל הנשמות

כשמייקל ג'קסון הופיע בישראל
פורסמה תמונה שלו בעיתון,
לבד, מקופל בפינה, מבוהל
כמו חייזר.

ואתה מלטף לי את הקרחת
ואומר שאתה מפחד לגעת
ואני יודעת שאם הייתי רוצה שתיגע
היתי יודעת איך לגרום לך לא לפחד

אני עולה עכשיו לאוטובוס אבל הגבר שאת פוגשת כל לילה בחלום
עולה רק עוד שתי תחנות. אפילו לא חצי מלא אבל המושב מולך הוא
האחרון שנותר טרם אנשים זרים יאלצו להצטופף בזוגות. עוד תחנה
תרד הזקנה שיושבת מאחוריך

לדרכו הלך גלעד
תחילה השליך מבט
אחור
ואחר כך פסק.

ומקץ ימים רבים
האדמה עדיין קשה
חרב עולמי ואקרא: אישה
בכל זאת קראתי: אישה.

אני חוזר על עצמי כמה פעמים בשנה
כמו עונות השנה אני קר או יבש
פורח או מתכנס
שותק.

צבעוניות משכה את הילד
ומספרים
והנדסה

משולש עם קדקוד במצח - צעירה.
פס קמור דקיק, לפחות בקצה - זקנה.
אפשר כמובן גם לפי הידיים, אבל הכי חשוב ובולט
ההבדל בסוגי הנעליים ועומק טביעות הרגליים.

עוד
תנועת סירוקך במרפסת
עומדת ריקה

ואז המראנו.
לפעמים הגבהנו עוף
ויש שרק ריחפנו עם שגאל מעל גגות
מעל מהמורות

שהופכים לגשמים
שהופכים לרוחות
שהופכים ל
ערעור
המאזניים
של חיי.

כמו מרפסת.

כאילו
נותרת מאחור

הדיילות החינניות , ליפסטיק לשפתותיהן
לבושות בקפידה