רוצה מלוכלך
כי נקי זה כואב

כוחותיי מנוקזים
אל האמת.

רוצה להרגיש
לא רק במילים
אומנם הן לעתים

זו לא חוכמה
לכתוב שיר
על איך שאת
"לא סולחת".

את היית לי קיץ אחר
ואני כבר הייתי סתיו מלא ספקות
קיץ קצר לוהט נטול-פנים
זיעתנו ניגרה בו

למסירות שלה יש אופי
נאמנות ללא שום סייג,
ביופיה לא מוצא שום דופי
האם לקחת אותה לפרג?

נופלים, נופלים המים
על אוזנינו
שוטפים עינינו ברעש
מרגיע.
האנשים חולפים.

אפופה הילת הזריחה
מתעוררת -
מישירה מבטי.

התירי כבלי ליבך
הין לולאות צרות
נכלאה נפשך

שימו את הידיים על הראש
בצורה כזאת אין לכם ממה לחשוש
מלאו כוסות שיכר
גם בארץ ובניכר

הייתי אגם, אתה היית הרוח.
סירות משוטים, טלטלת בי אז, איך אנוח?
היית רוגש, אוחז כל שבי בחוזקה.
היה בי סוער וכל מה שנותר זו שתיקה.

עד יוטח מסך הלובן.

נשימתי פצועה
איך חולל העסיס בגפניי
אומלל זה הציץ בשדותיי
עת הלכת.

אז מוללתי רגליי
והסוס בי נרתם
ודרכתי חיציי אל
מחוזות שאינם.

נצרבים
נמוגים
נבצרים.

אוסטרליה אוסטרליה אוסטרליה
רוצה ליסוע אליה,
רוצה לצאת מכליה.

אישה
כציפור במעופה
נודדת בטוב ליבה
מוצפת אור ואהבה