צילום דיגיטאלי. טבע.
אנגליה.

הר מצולק
מגונן בשכמותיו
על מפל

שרירים ושקרים
ציפורים חפות ומתות
מתערבבים ומסעירים
רגעים שובים
ושוברים
טמרות עשן

כשאני נכנס למשרד
נושבת על פניי קלילות
רוח מזגן קרירה
אורבת לכל רגע של חולשה

אחר כך
אנחנו קצת מתים

עלים חציים ירוקים,
מחציתם חומים,
לוטפים את הדשא.

רק ליבי -
רועני,
שופטני
על מעשיי,
על אמיתותיי,
על אמונותיי

והיה אם -
אשאב לתוכי
את ים העצבות שלי

ואני,
כרוחפת
בין הכלום בין המעט
מאחה צלקות,
שטרם הגלידו.

פריחת נורית
סתיו אהבה
מלבלב בגני

פריחת נורית
ניחוח בגופי
את עוקצת ויפה
חודרת לנשמה

זכרון רגע הדינדון
מכאיב בטיילו הלוך ושוב

כשהוא משחק במפתחות שלה

קשה לספור את השקט מול קווקווים החוזרים על עצמם. זה כמו
לספור קומות בבנין בעל קומה אחת.

ליל נפרש על עיר מרצדת
חושך צלול מכסה סודות
חלונות מוארים
עיניים פעורות

עצמי לופת
בכפות הרגליים
בקרסוליים

היא תבוא תאיר ותפציע
תפלס דרכה ותפתיע

שהקצף הלבן,
הוא -
שובל שמלת-הכלה שלי.

לא זכרת.
גם אותי,
עד שעברת
ליד העץ

חבל שלא חורף עכשיו
אני מתגעגעת לנובמבר