מסדרת אותן בשורות.
צובעת שערן
וגוזזת קצוות.

חוגג כמתושלח

את מה שמומר ממתק שפתייך, השכן
מלמעלה שולח צעצועים חסרי רחמים
ולך זה נעים.

נפקחת לנשמתי העירומה
ברעדה
כזרזיף נעלם
אורה נחלש

הם עולים ויורדים בי
בכל פעם אחד אחר
משחק בי כבכדור גומי
מטיח אותי בחוזקה

העליזות נדחקה מפני
בת-זוגתה שיצאה מהארון

כשהתחיל את החיים

דרך מבטה
היא לוחשת לי אהבה
שברירית ולא נוגעת

החלף את הטיפות
ואת התהומות
ואת פני המים
החלף את החיות

מניפה רוטטת
פועמת
חיי פרושים

מנסה לכתוב שיר
אך המילים בורחות לי
בין השורות, בין הדפים
מתערבבות בשירים אחרים

מחשבות עפות ברוח
כעלים הנושרים מעצים
מתעתעות בך

בנשיקה ראשונה

להתרוצץ בין המחשבה
וליצור חלום

להכנס ולצאת בין
דלתי הדימיון