דומם:
רק פעימות לבב הלכו וגברו
להנאת,
בשרים בלהט מתערבל.

הגעגועים, היא שואלת,
מה אני עושה איתם.
תמנונה שהיא, שולחת אצבעות

מקבץ אהבות לתוך
קופסת מתכת חלודה

בכיסי מעילי הישן,
הדבקתי

הסתכלתי ימין, הסתכלתי גם שמאל
וכשלא ראיתי אף אחד התחלתי לאכול את הכל.

עם בוא אביב חיים יופיעו
עת פרחים יתנו ריחם

רוחות סערה מטלטלות ענפי העצים
נערמים תפוזי החושחש והלימונים
בגינה אצל השכנים

אילו ידעתי,
יבוא יום וצו
יהיה דואר זבל -
בחירת הנמען

אחרים עוד ישבו ללמוד בכיתה, מדביקים לתחתית השולחן המאוס
מסטיק לעוס
באצבעות מזיעות. אם התמזל מזלם, אצבעות אלה
ליטפו ערוות נערה באותו הערב ממש, בריגוש
וחשש שמהם תיוולד לבסוף אהבה.
אני הייתי יושבת על קרטון ניירות,

בחדרים אפלים
איבדתי מילים

בגדי החג כנשרו מעליי
ונפש דואבת במערומיה

קורא - בואי
אני מגיעה,
כליטוף ערפילי בוקר אהובי
מלטפני,
נשימת אדם

כי אם אי אפשר להכניס את הכל בסל
נעשה סדר בעדיפויות

קרום היום נבקע
בצניפת רשתית -
דק מדק, מכחיל
דם ההמלטה
במבואות האור.

מים מים מים מים - הו מים בששון.
מים מים מים מים - אוי מים בששון.

אני נועל עצמי
במרפסת מקורה
כדי לא לחוש בבית
כדי לא להיות בחוץ

עננים כבדים מכסים אותי עכשיו
מנסה לנפנף אותם מעליי
אך הם נשאבים לתוכי

בין ורדים אני אורח
בין ורדים חוויתי כל