אל כד בדולח אותו לעד אשווה
עם תכונות כספית גלומות

רישום

לא אפר את השקט בביתנו
לא ארעיד את אמות הסיפים של השלווה
שבנית עבורי.
לא אסתור את יצועי על המיטה

את מר לבי
אטביע בקנקן
של חומץ,
רטיות של מלח
שימי על
חבורותייך.

אני נושם את הרוח
אשר הביאה רוחות

עוד לא הסתיו,
לדרור שולחו
יוני געגועים שלי
לתור אחר

שב!
זעקתי על הגור הקטין.
שב!
והוא הביט בי כלא מאמין.

קונכיות תמימות
פולטות
אדי מים עדינים
על גלים מסוחררי
רוח פרצים.
במחול ימי המתנגן
כחליל ראשון
למעשה טבע נאדר.

פתאום חיוך רגוע בזוית הפה מופיע.
מעודד אומר לה: "אמא, גם לך תגדל נכדה כזו, מבטיח".

היום אני יונק-דבש
המתעופף הנה והנה
ואין על מה לגונן

יודעת
ימי-גל
חולפים
שוטפים במרוצה חופים

בשעת ערב רותחת
על הדשא ליד המתנ"ס
כשהמשורר הווירטואלי מתממש מולי
חוזר ממסע בין כוכבים

אלף לילה ועוד לילה חלפו
מאז אותו הלילה.
משום מה חרוטה לי בזיכרון התמונה

לרגע נדמית לאל nidmeta
פניך מחורצות
גזע עץ זית
עתיק

אה השבוע מתו יותר ממאה משוררים ולי יש שעה, כנראה, לפחות אני
מאושר כמו הפיליפינית שבטלה בואה ברגע האחרון לארץ הקודש.
הקודש?

שירים, מונולוגים, פרגמנטים, צילומים (גרועים), הרהורים
אינטרוספקטיבים, תחושות סוריאליסטיות, זכרונות נוסטלגיים,
חרטות תחושתיות, גיהנום פוסטמודרניסטי, גן עדן של עצב, עירפולי
אהבה.