הדפסי רשת
צבעי דפוס ופסטל שמן

תתיישב עם ספרי בפינה חמה וכורסה רכה,
פתח את הספר העצוב-

בתום יום המסיים דרכו,
בפולחן ומילה נאמרת,

פגשתי אישה קשוחה
שלא מודה בפצעיה
שגורמת לכולם להיות סביבה
קטנים ונמוכי קומה

לא בצללי גיטרה נרדמתי

בעיניים שלך לא אמצע אהבה

במשך חייו של האדם ישנם ימים החולפים כה מהר,
שאינו מסוגל לזכור אותם.

לא אפרום את הקשרים
רוצה להותיר רק סימן
עיקמו אותי השנים
את אצבעותיי העשר בידיי
שאת עצמן, כבר לא מכירות.

כשהייתה עלייה בת שש
ידעה מסתור גומות
תרנגולות הוריה
מלקטת ביצים
משיבה לאוהל אביה
טריות וראויות למאכל
והתרנגולות מתוך שידעו ידיעותיה
היו מסתירות:
בין צמחי צבר דוקרני, לשיחי אספרגוס
צפופים

עיר הקודש
על ראש שמחתנו
אלפיים וארבעים שנה
המונים
נדחסים
זורמים עם המים
בנקבת השילוח

כמו שגרה טובה
הבאה בעיתה
התרגלתי אליך
לריחות
לתשוקות

בפרוייקט צילום "עין לציון" שבו

עיני נפלו הלילה
על משהו שכתבת
ולראשונה בחיי
ראיתי

אותך כמו שאתה
אותך כמו שאני

הייתי

אילו לא היית
אחי

תביא לי שיר
היא אמרה לי

אוויר מנופץ / שותת מלאכים
מפוזר / בגרוני

אם חסרה לכם מלכה, אפשר להניח במקומה מטבע ולהפעיל את הדמיון

הודף אותי
באגרסיביות רכה
אל המזרון המטונף
על רצפת דירתו הריקה.
בחוץ רוחשת תל אביב
ובפנים חם, חם חם,
בעלי מלאכה 2007,
ילד-איש בתלתלים אדמוניים
בועל אותי עד שיכרון,
ממשיך
ורוצה בי עוד.
אני חוזרת אליו
כי

לבהות בחלל
אל מעבר לעת הקיים,