סבתי כבר לא זוכרת מי אני.
הייתי מטפס על עצי הפרי המפוארים שלה
חקרתי אותה על עולם שלא הכרתי
העולם הפרה-דיגיטלי
קפצנו יחד בחבל.

לאור החיוור של הירח

סיתות באבן ירושלים

געגועים נודדים לעבר זמן שבע ושובק
מי שצד את הרגע
לא מתגעגע

היי אתה, מה הגובה שלך?

סימונה ברנשטיין יוצרת מדהימה, נכה מילדות מוכרת ואהובה בבמה.
רחלי וולשטיין על רקע קליפ מיצירות סימונה

בכיס מרה אבן בזלת
בכליות אבן גיר

על דמעתך המילים
קטנו בנו

והשפה נשמטה
רפה

יפה שלי, ראי ונצרי
אנו מפליגים לעבר אי

את ניחוחו
המרענן
וטעמו המעודן
תחוש רק אם

מחייכת עוללותיך
זוכרת רגעיך
ומריחה גופך

תמיד היה אוסף אותה
כשנפלה באפיסת כוחות,
היכן שרק הייתה
במסעות אין סוף שלה.

השמיעי לי קול, אנחה של סיפוק,
הראי פראות וצורך,
בל תוותרי, היי לי דיבוק