תן בי כוח
להיות חזקה ומסועפת
כצמרות העצים

שבר ענן מורא מטיל
גשם זעף שאין בו ברכה.
שוצף ביעף, חיים שוטף.

פרסם אותי אמר לי השיר
בקול צרוד
תפס לי את היד
ולחש לי באוזן

בעוד אני משוטטת באינטרנט מחפשת עוד ועוד חדשות כמו שאני
אוהבת, וואלה תפוז נענע ידיעות מעריב, עד לכל הפרטים הקטנים

כל האהבות על כוכבינו-
על זרמי אור בלתי נראים ישוטו,
כעננים שמעל ראשינו:

עיניים בורקות
גיששתי
לטהר כיסופי
געגוע

ואז אני מבינה
יודעת-
רזי שרשים מושכים בי מטה
מטה אל מתחת לאדמה השחורה
בארץ ששרפה את יושביה.

למה לא אמרת לי, אם (mother)
שאת אלה שבתוכי
ינברו , ללא חסד
אכנה בשמות רבים

ואני,
נושם טבעות
של אהבה
לתוך פרגוד

הבטחות, הבטחות; ובו בזמן
העולם מצטמק מולי.
אני עייף ועדיין עיניי זוללות ורדים,
יערות גשם, ימות, לווינים, הירח.

ענני תחושות
משייטים בלובן זך

מבעד לכילת התום
מצטמצם הפרבר
לכדי מלכודת

שן, שן ילד קטן שלי
אפריח עוד בועות לך סביב
לא תדע כי הרקיב האביב
לא אכסוף על תמימותך דבר שיעיב

צופה בכוכבים
שומע נצנוצם
בלילה חרישי.

את העצב
ארזתי באריזות קטנות.
מעין זרעים שזרעתי,
בערוגה של אהבה.

לחדור בין כל צבעי הקשת
להפנימן לאורך זמן