וכשחלפתי על פני החתול המת
שמתי לב שעיניו המזוגגות
בוהות בשמיים
כאילו היה שיכור.

האהבה שלי
לעתים נתקפת חרדת נטישה

עד כמה אני יכול להתעסק בעצמי.
לשאול את עצמי, על עצמי,
ללמוד להכיר את עצמי
ללמוד לקבל את עצמי

לחושים
נטייה
לצור שיח
מילים מתוך רומן
זניח

ברכבת התחתית של ניו יורק
זורם בין המונים בתוך המנהרות
חולף על מדרגות נעות
מביט על שמיים מבטון יצוק

בחודש האחרון; באפריקה; מאה אלף ילדים
לערך
בהעדר גילו אותות וסימני חיים
גוועו מוירוסים ארציים.

הלב צריך לראות
הגוף צריך לשמוע
האצבעות צריכות לכאוב

זה אותו בשר
שנחתך חי, שורף, קטוע

רעש המולת ילדים אוהבים מודאגים
מפוחדים
מתעקשים מתגוששים לתמוך רגליים נכנעות

שוב.
האדם מודד לו זמן בתקתוקים וירטואליים,
בריטואלים מתקתקים
ובהפיכת דפים שוקטת.

ילדה אהובה
עוד מרחם
בצלילי חיוכים
מתחייכת

קוביות הדומינו שלי
נגמרו
אז מדוע לא זכיתי
במשחק?

לפעמים אני רוצה לתפוס את הזמן
ולכבול אותו בשלשלאות פלדה
כשפתאום בין אחת לשתיים אחר חצות

בפרות הזמן
יבשיל מעט העצב
על פרודות ענן
גמלות אט הדמעות