שם שהוא הציץ לי בדף
וקרא לי את כל הסודות
ואחר כך צעק בקולי קולות

קומתה זקופה
ובצמתה כבר נושך הלובן
נוקב ודוקר מבטה
רק צלה מעט כפוף מזוקן

שמה היה נכרי,
מצטלבת כמעשה שבשגרה.

בך אתנגן
כשירת ברבור
חומד מקורו
דגה של

דמעה שלא נשלטת עוד, אי שקט חוסר מנוחה
ההרגשה כאן מעורבת של סוף והתחלה

הכעס שצומח מבפנים
כמו גידול פרא מיוחם
מתפרחח
לכל הכיוונים
ללא שליטה

הבטחת מעיין בנווה מדבר
ואני רוויי שיממונך.

אני רואה מבטים של
נידונים למוות

נשרכתי לאיטי ברחוב,התחיל להיות קפוא
כשמול עיני שלוש פיות בנחת ריחפו
איתן שמחתי יחד רוקד בלי מטרה
פתאום עצרה ממש ליד ניידת משטרה

אל תמכור לי
ורדים נבולים במסווה

הידיים רועדות. זה לא בשליטתי.
מספיק שתעיף אליי מבט ואני שלך. כולי.

עוד ריגוש אמוציונאלי,
מנסה אני לרקום.
בעולם הווירטואלי,
שנמצא בשום מקום

היה רחום קורא יקר -
סלח ומחל,
ואם אינך יכול...
אז אל תקרא בכלל!