לירושלים שלי
מוביל מסדרון צר ואפל
תחום בגדר -
שחוצה את הלב

עוד יום נגמר בסימן שאלה,
מנסה להירדם, ראשי לא כאן נמצא

החיים לך אתגר
חושב על המחר אך,
מחייך בהבנה
לכל תוספת "מרנינה".

אני אוכל אנשים. זה מה שאני עושה, אני אוכל אנשים. אני לא אוכל
בשר, או עצמות או מוחות, אני אוכל אנשים. אני אוכל את החיבה
שלהם, החברות שלהם, הסובלנות שלהם, אני אוכל את מה שהופך אותם
לאנשים.

מבועתך
מפוצצת
את בלון חלומותיי,
האדום,

מפילה
את כדורי הגלידה
שהמתיקו
פינות קודרות.

הכול בראש אני כבר מדמיין
איך נתאהב איך נזדיין
או ש... רק קפה, ותודה שבאת

אביר האתמול יוצא שוב לקרב,
מסתער בעזוז על מגדל שקרס.
ורושם נצחון עלך מדי ופרס.

כשמוישה רבינו יגיע
הוא יצטרך לחצות
את שלוליות השתן
שנמצאות בכל החצרות

אם הייתי אותו החתול שבחוץ
מתחת גחון מכונית ונחוץ
לי שיד שאוהבת תגונן ותשגיח
מרכב או רעב, פקח או נחש בריח