כותבת לך
אל הצד השני בעולם

והרצפה מחייכת,
כי היא שומעת אותך מתקרבת

איזה יופי שמצאתי כאן דף
הוא היה מונח על המדף
בערימה מסודרת, במיוחד לילדים
שאל בית הקפה הזה באים עם ההורים

בצל עץ התות לחשה:
"הזמן עבר מהר".
תהילה נרדמה בכיסא הנדנדה.

שמש ושעון מעורר מתחרים ביניהם, המנצח משתנה על פי עונות
השנה.
נודניק, רגשות אשם, אני קם, חצי ממהר חצי ישנוני.
מוזיקה, התעמלות בכאילו ושוב השעון מיהר כשהחיים בקושי הספיקו
לזוז.

סוללה רב פעמית
של עורכי דין
תקועה
במעגל הפשיעה

קחי אותי לאי מאוריציוס, אמרת, אני רוצה לראות דודו
אבל לא היה לי כוח לכתוב עוד שיר עלייך ועליי

הבית שליד הרכבת
היה פשוט קסם של בית
בירוק כמו הנוף של ואן גוך

ואני מתבגרת בין העונות
ובשערי נזרקים פתיתי לובן
של זכרונות

חלמתי חלום
לא מפואר במיוחד
בלי ארמונות או מפלצות
חלמתי חלום פשוט

הוא גלמוד בממלכת תת-הסהר
נכסף לבית, לחברים, למשפחה
שירי ילדות צפים בראש הנער
ותנומת הלילה איננה ערבה

קום תקום אז אגלאיה אלי,
נתוודע תחת עץ הדבקון,
נתאהב חרף כל עוונותי -
בת-זוג להרוות ישימון