הפלאתי לעשותך בגופי
בלא משים
כמו על פי אקסיומה קבועה מראש

מבט אחד,
וחי אתה ביגונה,
אתה שלה.

היו בי שמחה ועצב,
תשוקה וכעס,
אהבה וכאב.
היה בי אושר.

מנהלים ומנהלות "נכבדים"
הנה לכם כמה מילים...

שערי השחור אז קשרתי בסרט,
בושם עטף צווארי הצחור,
ושפתיי משחתי כאודם גחלת,
אהובי הישיש,
התזכור?

שדה הקרב עובר בינינו,
הוכחות רבות עלינו עוד לתת...

השמש שקעה ואפל הרקיע
בדרך הביתה צועד לתומו,
גיבור מתבגר, שלדגל מצדיע
ובאומץ ליבו מייצג את עמו.

הבנאליות של הרוע
איננה מצליחה לאכזב
תמיד היתה תלמידה מצטיינת
תמיד ידעה לגרום כאב

ברוך שפטרנו
מעונשו של המוכר
מעולו של הצפוי
מאותו המחר

חשבת שתהיה חזק
כמו אבן מבפנים
האם טוב לך עכשיו
לדבר אל אבנים?

אמרתי: אני מעריך אותך.
מאוד.
אמרתי: אני רוכש לך כבוד.
המון.

שבריר של אור עוד מתגנב מן החלון
כרמז לחמה שזה לא כבר שקעה
קולן של נשיקות גנובות
ילווני הלאה בעמדי אל מול הסערה

בבוא היום עוד מישהו ייקח אותך לאור
ויספר לך זוועות שלא תוכל לשמוע
הוא יאכיל אותך בלוקשים מסוכר
ובחיוך מתוק, יאמר לך לבלוע.

שמעתי את קולך לראשונה
וגם את שתיקתך

בקשב רב הקשבתי לשניהם