Oil painting on canves.

אני
אצלול כל כך עמוק,
לא אעצור נשימתי

מיאו

להבה זעירה עם שוליים צהבהבים ומרכז כחלחל עם גוונים של סגול,
נבער, הוא קירב את ראשו עם פיו אוחז הסיגריה ללהבה, בעוד עיניו
לא משו ממטרתו וידו השנייה המשיכה לכוון את האקדח לפרצופו.

פורטרט

כשיאיר סהר את הדרך לבודדים
אהיה מאושרת, את דרכי כבר מצאתי

מתנשמת
כנמרה על טרפה
את מתמסרת
נסגר המעגל

יש דברים שרציתי לומר
מקומות שרציתי לקחת אותך
אבל בגלל המלחמה הארוכה ההיא
אני עסוק בדברים אחרים

אולי אעביר חפציי אל הים
אבנה לי כך בית ,רחוק מעולם
רועש וגועש,נוטש וכובש
כי זהו הבית איני מתייאש

מילים ריקות על נייר קטיפה.
אתה מרוצה ואני עייפה.

ארוך וקשה המסע הזה...

ואני אהיה לך משוררת היגון והאופל המתוק
את המילים אזרוק ואבעט בנעלי זכוכית סדוקה

אז אשירה לאהובי כי מלאה נפשי,
זמרתי תהא לו לתשוקה
ברוח קולי ארוממהו
והוא אליי יבוא בעוזו
בתוך הים ביבשה.

איזה דבר לא ברור ומוזר
שדווקא בתחום שאין בו בשר
אני מסוגל להביא לידי ביטוי
כשרון לא רווחי, מיותר והזוי

מסתובב אני כילד ומביט על העולם
החולות בהם גדלתי נסחפו ברוח ים
זכרונות אשר אספתי אוחזים בי, החשוף
ואני בכתב עילג, לא נותן להם לעוף