מי אמר שאני מפחות ממרלין מונרו ?

חריצים חריצים חרוטים סביב עיניך
שבילים דקים מתפתלים והולכים
לאן הלכת? לאן פניך?
האם צוחקים הם, האם בוכים?

שיר אינו סתם צירוף של מילים
שבחר המשורר באקראי;
מילים אינן רק מרכיביו של שיר
ששלף המשורר מן המלאי;

עורגת לשוב
אל השקט
הנוהר בנו
כשאנחנו ביחד
ממתיקים את הרגע
נאחזים זה בזו
כשני גורים

מכונית יחידה עצרה ברמזור
היא לא נוסעת גם שהאור כבר ירוק
אולי היא פה בשבילי

1:50 סולו ישן לגיטרה קלאסית

לא ערוך בפוטושופ !

לא ביקשתי דבר מעולם, ולכן דבר לא ניתן לי. חינם בכל אופן. לא
מצאתי בי את הצורך האנושי לבקש, לקבל, לחלוק, לאהוב, לתת חום,
לשנוא, לשקר.

אני מתיר לך
נדרים של אהבה שנדרת לי
לעולמים.

שקט ירחי
מונח בכף היד
של צלליתי

וכשהשכיבה אותי סבתא לשנת הלילה, תמיד הייתה על הכרית, תמיד,
אבל תמיד הייתה, חיכתה בסבלנות אין קץ, סוכריית שוקולד. עדשת
שוקולד. לא היה להם כמעט כלום, אבל סוכריית שוקולד לנכדתה
השנייה במספר, תמיד הייתה, כשבאה לביקור.

אחרי מסע ארוך עכשיו אני יודעת
שנים בהן חיפשתי מנוחה
דרכים רבות בארץ לא נודעת
כעת רואה כאן סימנים של רווחה

ואמרתי מילים
שלא אהבת לשמוע,
שרציתי כל כך להגיד.

הכלבים החלו לנבוח
בשלוש לפנות בוקר
סבי בחלומי הופיע
וגם אהובותיי הנשכחות

הן
כאב נמדד
בזמן.
והזמן
נמדד בחול.