מחפשים רוחניות
בעולם מטורלל
בעולם שהשתגע וקפץ
לתהום
חושבים שדרושים לכך
כוחות על
לתקן את מה שקרה שלשום

ולפעמים
כשהנערים שרים
בוכה גם גבר בגברים.

הוא כל כך אהב את השנייה השברירית הזו, כשהחלום נגוז וטרם עלתה
התודעה, והזהות אינה. אם היה יכול למתוח את אותה שנייה יקרה
לרגע, היה מרגיש חסר אפיונים וזהות - לוח חלק, נקי ונוצץ, של
חופש.

הנה אני באה
משילה מעלי הבלי-הבלים

זו קללה. זה כאילו מישהו למעלה החליט שבועז שטיינברג לעולם לא
יזכה להגיע בזמן. עכשיו כל החבר'ה מהיחידה נפגשים, מעלים
זכרונות על הצבא, מתחבקים, ורק סמל ראשון במיל' בועז שטיינברג
עומד פה ליד האוטו המפונצ'ר שלו ומקלל את כל העולם ואחותו.

בורא העולם קצב את ימיינו
שאותם נאהב עד מאד;
כשתם המועד ומגיע זמננו
בלי היסוס נבקש "אנא עוד!".

האכזבה מטפסת
לצמרות העצים

אני שייכת למשפחת המכשפות, אני.
אלו הנשים יודעות הדבר שהתאספו למעלה, על פסגת ההר, ורקדו סביב
המדורה. ליל ללא ירח, המדורה בשיאה, מעיפה גיצים מסביב. מאירה
שחור הליל.

ללמדני כי השקט אינו -
בר משמעות או דעת
אלא ברעש.

גליה אוהבת להאבד
ולהמצא בין הגלים
דבר לא ימיס
את פניה החיוורים
חיוורים כקצף הגלים.

בידי
כוס משקה זהוב.
באיטיות

כמו בת קול, בהד שמים.
מלווה אצבע מצבעת:
'קח לך אדם,
הנה כי כן,
-שלך היא'.

אתה אינך יודע
כאב ליבי המתמוגג,
שעות השפל,
ימי החורף
אתה אינך יודע.

ערפילי הבוקר הזה
לילה של סתיו
הקרירות מלטפת את פני

אחריו השלכתי את אמך המטומטמת,
היא בבית חולים עכשיו,
עם חזה נפול ובתרדמת.

כרטיס טיסה במחלקה ראשונה

im not much of a talker

קרובה שעת המחילה
כבר מרגישים אותה ברוח הקלה...
ובא רגע לכלות
את השנאה המתפרצת בלילות,
את כל היופי שבך שוב לגלות...