פסטל רך על נייר

כשאמא מתה
בכו העננים בתוכי
ופניי לא כוסו בגשם דמעות

הנורמה
שלטה ביד רמה
במות
המוסכמות

דיסקית חצופה

שתי נקודות רוטטות זו אל זו
תדהרנה על שובלי-אש בין גלקסיות מתדחקות
בנתיב נחבא שטרם זמנו רופד בפרורי עלי-תאנה
שנועדו לשמש כסויות למערומינו.

וכותב את השירים, מתאר את התחושות
על חיים שלא הגיעו לי, עובר תקופות קשות.
מתחמק מהעובדות שהשאירו מצלקות,
זה היה קשה להיות הילד, שבמקום לקבל קצת נשיקות
הוא כל הזמן חטף מכות.

המנגינה שהיתה פעם של שנינו נדמה.
האהבה הסתבכה או אולי ניגמרה.
הדירה שהיתה פעם מלאה בהמון התרוקנה.
האגם כבר קפא ואת ניראית לבנה.

המשב הקל מורגש בקושי על גבי
רחשים של לילה מתגנבים בין התריסים
עם כיבוי האור ישנו סירוב כמעט קרבי
לשיתוף פעולה מצידם של הריסים.

ללקק גלידה ביום של חורף
זה תענוג,
לישון אחרי הזריחה
ולא לקום לפניה זה תענוג גדול

לו רק ידע להשתלב,
לו רק דיבר את השפה
יכל לומר אולי לפחות תודה
לא שיש על מה.

אהבתיך, אבירי
אהבתיך עד בלי די

אביר המטבח יצא להציל
כבודו האבוד של החציל,

מצפה רמון 2005

הגיעה עת לתור אחר תשובות,
בפיתולי דרכים עקלקלות