אני רואה אותו פעם בכמה שנים
ואז ההיגיון חומק ממני

השנים עוברות
והמצב לא משתנה
זה שואב אותי יותר ויותר
ואין דרך לצאת מזה לבד

צריחות שצרחתי נואשת, כואבת
בשעות מצוקה ואובדן

נשברת בפנים,
נחתכת מהשברים,
מדממת לה בשקט מופתי.

שדה ליד צומת סילבר

שלא לאהוב אתכן, איך אפשר?

עכשיו אני לא רוצה לצאת שוב מהבית, אף פעם. בטח לא ללבוש מדי
משטרה שוב. מזל שיש ג'יימסון. וויסקי טוב לאנשים טובים. הוא לא
ראה אותי בחדשות היום. הוא לא יודע שחיכיתי להזדמנות כזאת מאז
שהתגייסתי למשטרה.

והלילה את עם מישהו אחר
נותנת את כולך ולוקחת

אני שבת, אולי את יום ראשון
אני כוס תה ואת לימון.
חיי הינם חידה ואת הפתרון
וזה מרגיש טוב בגרון.

מתינו שאינם מתינו כלל
מרצדים מבעד חיוכינו
בינות לחנוק, לחנוט
נדמה שהפכנו חליפות של אדם

קרנף שחפץ בחופש
ברח מגן החיות
טייל ברחובות ונדהם לראות
קרנפים בכל הפינות!

בצאתנו מעדן שתלנו
חשדות ועצי פרי תמירים,
פן נשגה כמו בטרם חטאנו,
פן נשוב שוב להיות טהורים.

מכתב אלמוני לאישה דמיונית
מפליג אל שקיעה בעינייך
וכשתחשבי את תדעי בלי סיבה
אני שוב חלמתי עלייך

כל כך הרבה הקשבה,
כל כך הרבה אהבה יש לשונה בתוך העדר.
זה רק אני שלא מקשיב,
זה אני שלא בסדר.

בעבורי הטבע שר
בעונות מתחלפות

רישום בעט

אני פוחדת מגלים, מתמלאת באימה למראה גל שתופס תאוצה ומתנשא
מעלה-מעלה לגובה שניים-שלושה מטר ומתנפץ בשיאו בקצף לבן וגורם
למפלס המים סביבו לעלות. אני פוחדת מגלים עוד מהחוף, מראה
הגלים מהפנט, משתק אותי, ממלא אותי חוסר נוחות.