כל שיר מתחיל את דרכו בבית הראשון
הולך קצת לישון, אוכל כריך ומדלג לבית השני,
ואז - אם צריך - צועדים הם יד-ביד בדרכם
אל הבית השלישי שממתין לבואם.

הוא חובב מוזיקה טובה -
כזו הערבה לאוזן מיומנת,
אולי שירה של מקהלה,
פתאום תוליד ריגשה דוממת.

על גב העיר
הוטל ירח
באור כסוף
הרחוב זרח.

לאן את הולכת
כשערב יורד על עירי?
אמרי
לאן מועדות פנייך?

הידר הידר לציפורים
המצייצות עברית,
לפרדסים להדרים
לאי שפיות זמנית.

שם למעלה על ההר מתרוצצת לה שמועה
עם קרניים קטנטנות, מחכה היא לבואה
של מלכת השדים מארצות השגרה והקרח

שנינו הולכים על השביל בפארק. אנחנו באים לפארק רק בבקרים של
אמצע השבוע, כי אז יש פחות אנשים. אתה לא אוהב הרבה אנשים,
כשצפוף וכולם מסתכלים. אנחנו הולכים על השביל מאוד לאט. תמיד
אתה מלפנים, ואני מאחוריך. אני צריכה ללכת ממש לאט בשביל לא
לעקוף אותך.

ברחוב הירקון שבעיר תל אביב
עומד, כך סתם, דרקון די חביב

יונתן הקטן
מן הבוקר
רץ

מאג'נון זה!
למה לא ילך, או ישב, או אפילו יותר טוב ישכב עם
סילביוריצ'טוסיקה?

רומא, ספטמבר 2008

אני חלום,
חלום של לב מתלהט ורגש מהביל,
שהשמש לא פעם התקנאה בחומו.
אך פרט לזאת, אין לשמש דמיון ללב רוגש,