בנשיקה על המצח העולם כוסה באפור. הכול קפא ולא השתנה עוד.
העצים דממו, הציפורים הפסיקו במחזורן ורק דבר אחד נשאר.

לעבור לעולם אחר
ביום חורפי
להשתחרר ממעטה כפור
בבוקר

היה איש אחד, מאד מצוברח.
בעיה היתה לו - צרות באשך.
לרופא דגול האיש הגיע,
ובקול חרישי ונוגה הודיע

"הילוכה אצילי
בבלויי סחבותיה
זר קוצים על ראשה
ופניה ככפור"

חתול עצבני לא רחוק מהבית שלי

"הסוס שלי לומד לטוס"
גנח איכר ליד אבוס
"ובאימוני הנחיתה
הרס אסם מלא חיטה".

יום גשום. באזיקי עופרת
חוף הים מובא למעצר.
ודקות חולפות כבדות כמלט
מכבידות על שולחנות בבר.

ילדון אחד קנה כעך
רצה לנעוץ שיניו בו
אך...
הוא לא ידע כיצד אוכלים
דבר מה שאין בו כל צדדים.

שברירי ור בי
מתנפצים
טועים
תועים

פעור כל פעם נדהם
לקרוא אותך
בעוצמותייך
בכישורייך

ואולי מראות אמת מבעד למסך
קהל תמה עד היכן ירחיקו הדמויות
התוכניות חולקו בפתח
החושך לא תמך באותיות ובמלים

כעת אותו מושיקו
שוכב הוא במיטה
לו גבס על הרגל
ועין שמאל סתומה.

"You just call out my name,
and you know wherever I am,
I'll come running
to see you again."

מודה
כאן ועכשיו אתה גורם בחיי!
אתה גורם בחיי, שגרם לי:
אהבה

מקנא אני בכם,
שאש המחאה עדיין
בוערת בעצמותיכם

אך
על מה הכאב
לא ברור
משתקף בכאילו

סרנדת אהבה אל מול החלון.
עם "הגיטרה"