אני כמעט כישלון
וכמעט הצלחה
ואני אף פעם לא לגמרי -
רק כמעט כמעט שמחה.

איך זה שהרחובות נפגשים בכל פינה
או מתעקלים בקימורי אספלט

מהבוקר חש ברעב שהשתלט עליו. תאווה עצומה לסינבורגר. אפילו
התבדח עם מזכירתו שאולי הוא בהריון. היה זה יום ראשון והצטברה
על שולחנו עבודה מסוף השבוע. שווקי העולם אינם נחים לרגע
והשערים נכנסו לתזזית עצבנית. למעלה ממאה וחמישים אי מיילים
חיכו לתשובתו

"את מי את אוהבת יותר, את אבא או את אמא?"
החלטתי לענות לו תשובה כנה.
"מבין האבות, את אבא יואב, הביולוגי שלי. כי," וכאן מניתי על
האצבעות "אבא עידן, השני שלי, העדיף את תומר אחי. ואבא רון
הרביץ לאמא. מבין האמהות, כנראה את אמא מיכאלה. אבל גם את אמא
סיוון ואמ

ילדים שנעלמו שוב אומרים שלום
עיניים בוהות אל החלל
צעקות מן הרחוב לא נותנות לחלום
דאגות מרחפות ללא משקל

אהבתינו הגדולה הממלאת
שהפכה חסרת ערך
נשכחת מהלב
פרוסה לחתיכות בתוך זיכרון מחשב

שמן על בד 110X90

"אם נשאר קצת אומץ לעאוואנטה,
הכנס למינוז, קנה כרטיס.
טוס ללפלאנד, למחוז של סאנטה,
ששולף רק שלג מהכיס"

ציפורים דורסות
תופרות את השמיים
בתפרי זעמן

You say that you need more time
When you have long since lost it
You can't even see the line
For you have long since crossed it

Brother, can you spare a dime
for a lonesome beggar out of rhymes
it's cold out and my time's at hand
I've lived a stranger in a strange land

ציפור קטנה לו הייתי על כתפך
לקונן בין רסטותיך
ולהנעים לך זמירות

בשדה אבדה ציפור
דופקת בשעריה
חגה כאור לבן
כחסד בעיניה

האמת בתוכי
היא השקרים של עצמי