הוא נשלח לארץ זרה
המלאך המסור לבדו
להביא קצת שלום, קצת תקווה
הוא יעשה כל מה שביכולתו

בעודי מתבונן
עצב בי לבי
בחולשת
חייה

הציעו לי לפגוש את היטלר, והסכמתי.
אני יודע, זה לא דבר שקל להסכים לו. האינסטינקט שלי אמר לי
"לא", אבל חשבתי על זה בהיגיון קר, והגעתי למסקנה שלפגוע בי
הוא לא יכול. אם כבר אז להיפך. לא היה אכפת לי לעשות את העבודה
המלוכלכת.

כתבתי לך פזמון, יקירי
זכרון אפיזודי חולף
אהוב ליבי

כשהושטתי יד ונגעתי בך
בבריכת הנוי שבפארק
ליטפתי סגול
ראיתי סביבנו חבצלות מים בלהבות סגולות

ואם נעצור, נניח כלינו
ננחיל פסק זמן מלכת ועמל
השמש תשקע על אדמותינו
ושעת דמדומים כסות לראשינו

ובינתיים,
אחפש את מי שנראית לי כמו נועה
או משהו אחר

הו אם קוסמית, אלוהים אדירים, או כל יש אינסופי אחר המהווה את
המקור לאנרגיה המקיימת את גופי ונפשי - מודה אני לפניך שלא
הוצפתי באותו אור מסנוור. כמה טוב לי כאן, בצל, עם כל שאר
השקרנים.

אם אני אגיד שיש בזה עוד טעם...
שידעתי לוותר... אבל לא הפעם.

אל תחששי ללבי, אין הוא שבור
כי הלב הוא בסך הכל משאבה

תן בי כוח
להיות חזקה ומסועפת
כצמרות העצים