השעות הקטנות של הלילה
הן אולי הגדולות באמת.
בשעות הקטנות של הלילה
העולם את ההגה שומט

ההזמנה לחתונה הגיעה בדואר, והייתה מפתיעה ביותר ממובן אחד.
ראשית, העובדה שאריק מתחתן; שנית, שהחתונה נערכת
בוואלדורף-אסטוריה בניו יורק, ושכרטיס טיסה במחלקה ראשונה
מצורף להזמנה; ושלישית, השם שהופיע על ההזמנה לא היה אריק אלא
"אהרון".

אני אסע דרומה אחרי שכל זה יסתיים
ואעשה שוב את המסע הקשה אל הר כרבולת;
היכן שהמכתש גדול דיו כדי לקבור בו
ואנסה לראות מרום גובהו של הרכס הצר, את

אני גרה בבית-ספר
אני המורה בדרך כלל
לפעמים תלמידה

אלף מלחמות
ואתה לא יודע
שלום

זרעי תשוקתך נובטים
בלבי השומם
רעננים וטריים
משוטטים ברחמי
הכמה לאהבה.

עת להט החמה
קציר חיטים,
בדד עמדת בשדות
שלא הצמיחו תבואה.

בשירה באת אליי
יפה כאפרודיטה,
כנצנוץ כוכב
הארת לי הדרך.

כדף מפרק חיי
עלה גפן
עוטף-מחבק
פס נכבד של

שם מחכה לי הילדה,
חלומות מנקדים את תכול עיניה
העולם פתוח לפניה
בכל השבילים היא תדרוך

בובת חרסינה עדינה.
שיער גלי זהוב.
בובת חרסינה מבינה
כל מה שקורה ברחוב

אבנים גוללות געגוע ישן
שוב אתה בי גואה
שוב מעל הזמן

הכחול היפה המרצד בעיניים
עוטף אותי, את כולי.
כה עדין, כה נוגה, היה באור שמש,
ועוד רגע אבדה נשמתי.

אורז הליל מיטלטליו
עוד קט חמה תפציע

קידוש בלעדיך
חגים בלעדיך
שמחה בלעדיך
עצב גם

אני לא מוצא אותה.
היא לא מדברת,
היא לא שרה
ולא מנגנת מנגינה.

יש לי תמונות שלך בראש
שברי זיכרון כשהייתי קטנה