זה התחיל בשני הורים
עליזים וצעירים
שהקימו בשבילי
את המשפחה שלי

אולי סוף סוף תביני,
כשמיטתך תיוותר יתומה,
שאין לך כבר אותי

אתה הולך ממני?!

ואני רק רוצה לבכות
עכשיו
לעמוד ולצעוק לכל העולם
שידעו

אני מוצאת את עצמי טובעת בתוך הכרית שלך, מהולה היטב בריח
המתוק המשכר של העור שלך. אתה רוכן אליי ואני משחקת לך בשיער.
המבט שלך מאד ממוקד בי, עמוק כזה, מנסה לחטט ולחדור עמוק, ואני
לא נותנת מנוח לעיניי שלי, נותנת להן להתרוצץ בפראות על תווי
פניך, ללא הפוגה.

וכאן הסרט מתחיל, ילד קטן שזורק באובססיביות אל הסל ומשדר
לעצמו את המשחק, "ינון לשלוש, וזה בפנים", הילד הקטן צועק ורץ
בהתלהבות אל הקהל הדמיוני שבא לצפות רק בו

אלי, אלי
לא יחזור לעולם
בחול ובים, תוקפים גנרלים
ויורים לשמיים
את תפילת הדם

אלה אולי לא ההורים שלכם, אבל תודו שזה די דומה...

הדמויות:
הארי פוטר: הקרצייה. נשוי להרמיוני אבל בוגד בה עם דראקו, הוא
התחתן איתה רק בגלל הכסף. כולם מקנאים בו אבל הוא לא מרוצה כי
הוא רוצה את דראקו.
דראקו מאלפוי: ה"כולם-אוהבות-אותי-אבל-אני-הומו". מנהל רומן עם
הארי

ביום שבו יתפסו אותי, סוף סוף, את תשבי בבית קפה, משקפי שמש
שחורים יסתירו לך את האדום בעיניים.
על השולחן, תצעק הכותרת באדום אחר, מתוך העמוד הראשי של
העיתון: "נתפס!"
ומתחת תמונה שלי, במבט מושפל, אולי מסתיר את הפנים בצווארון
החולצה, או מאחורי איזה עיתון.

אז ככה:
סבי החזיר את נשמתו לבורא לפני כשנה. ובמסורת היהודית מסופר כי
במשך שנה מיום פטירתו של אדם, משפחתו מצויה במבחנו של אלוהים -
מי לחסד ומי לא.

התאהבתי בה.
התאהבתי בה ממבט אחרון.

לרדת לפיצוחיה, להרגיש את הקור הנעים של תל אביב ואת רשרוש
נעלי הבית על הכביש הרטוב. להציץ למוכרת אל תוך החולצה כשהיא
רוכנת אל הקופה. לראות את נקודת החן על תחילתו של שדה השמאלי.

יום אחד חזר מור מהעבודה כשהוא גורר אחריו קופסת סרדינים
ענקית. הוציא מכיסו פותחן קופסאות, כזה של מנות קרב ופתח אותה.
שתי בחורות היו מצופפות בפנים בתנוחת סרדינים. הרגלים של האחת
לצד הראש של השניה.

היא קרעה את עצמה ממנו בפתאומיות, וצעדה במהירות במורד הרחוב,
נוקשת בעקביה מארש של פרידה.
ורק הריח הזה, המבושם, הנפלא - נותר להשתרך אחריה, כמו ילד
שמתעקש להישאר בלונה-פארק גם אחרי שכיבו את האורות בגלגל הענק.

ובינתיים אבא, שתמיד היה אמיץ וגיבור, לא הפסיק לייבב מרוב
כאבים. הסתובב לו אשך, torsion of testis. תופעה לא מאוד נדירה
ואם מנתחים בזמן גם לא קורה נזק לצמיתות, אבל את אבא שלי לא
ניתחו בזמן

אני עומדת כמגן לאישה היושבת, יד אחת בידית אחיזה והשניה פרושה
על מסעד הכסא. מימיני חייל, אגודלו נוגע בידי, עור מלטף עור
באקראי.

"יחזקאל, מה אתה עושה??? אתה הורס לי את המטבח!!! השתגעת???
יחזקאל!!!" צווחה, מתנפלת על בעלה ומנסה להרחיק אותו מסרוויס
הפורצלן החדש שקיבלה מהוריה ליום הנישואים.

עאדל הסביר לו ששנקין הוא רחוב כמו בחלומות. רחוב רחב מרוצף
שיש, כך היה מלהיט את דמיונו, ועוברות בו יהודיות כוסיות חצי
ערומות. הפנטזיה הרטובה שלהם היא לזיין ערבים. הוא בעצמו זיין
איזו מלצרית שגרה בשנקין.