אתם יודעים - רכבות תחתיות יש בלונדון כמה מאות שנים, ואצלנו
בישראל עדיין מדברים על שנת 2010 לפתיחת הרכבת התחתית
הראשונה...

יש הרבה דגים בים.
זה משפט שאימא שלי תמיד אומרת. ולא רק היא. כל מי שנמצא בחיי.
אבל מה... אני לא אוהב דגים. פשוט, לא אוהב אותם.
הם מסריחים, הם לא טעימים, ויש להם פרצוף מפחיד כזה אחרי שהם
מתים, עם העיניים הפתוחות שלהם והפה הפתוח שלהם.

הדפס כרומוגני
40X30 ס"מ
2004

a broken soul that the world can't see
locked in a castle and threw away the kye.

"אני יודע. וזה באמת נכון... ואני באמת מאמין בזה... אז למה
אני ככה? למה אני פוגע בכולם?"
" מורגן, אתה חייב לענות לעצמך... אבל אני יכול לומר לך שזה כך
כי בסך הכל אתה רוצה שלכל מי שמסביבך יהיה טוב... יש לך כוונות
טובות בסך הכל, אבל זכור- הדרך לגיהינום רצופה

היא נכנסת לאוטו, מדליקה סיגריה בידיעה שהיא יכולה לעשן כמה
שבא לה, כי אותה זה לא יהרוג.
מסתכלת על החזה החדש שלה, מרוצה.

היום אני פה. הפסקתי לחפש עבודה, הפסקתי לחפש אהבה. אני לומדת.
שוקעת בכתיבה, מציירת, מעצבת, נרגעת, נושמת, ישנה

מה כבר אפשר לומר?

לבד במכונית
שעה הלוך שעה חזור
זה זמן נפלא
לחשוב עלייך.

לראות אותך רוקד איתי
זה רק בגדר חלום
לשמוע אותך לוחש באזני
אני כבר מתעוררת

בלילה בלילה, באין איש מרגיש בשינוי, הופך ינון, עוד איש סתמי,
בין מיליארדי אנשים סתמיים וחסרי ייחוד, לדוגמן. לא, פרצופו
עדיין אינו מבשר טובות ויופיו עדיין אינו זוהר. אך אין זה
משנה, לא פנים הוא מדגמן, הוא מדגמן רגשות. הולך על מסלול
הדוגמנות האנושי, בעזרת א

לקראת הערב הם הגיעו לסאלם. עזיאל רצה לפנות אל אכסניה זולה
בקצה העיר, אולם שן התעקש לשלם לשניהם על חדרים באכסניה יקרה,
הקרובה אל השוק. ארנקו של שן היה מלא במטבעות זהב וכסף, ונראה
שהוא נפטר מהם ללא הינד עפעף. תאוות הבצע של עזיאל גברה בו,
והוא לא יכול היה לה

ארורה תהיי על יופייך
ארורה תהיי על השפעתך.

ארורה תהיי על שרימית
ארורה תהיי על שביזית.

והנה שוב,
שוב התאהבתי בך

חשבתי שאולי אצליח להגשים את פנטזית תלמידת התיכון שמחפשת בחור
בן 20 פלוס כדי להבריז אליו הביתה לשיעור מסוג אחר אולם הדבר
הראשון ששאלו היה: "אתה יכול לקנות לנו בירה?", לא רציתי לומר
שאין לי מספיק כסף אפילו לקנות להם רק את הפקק אז אמרתי בפנים
סמוקות: "אני מת

רפרוף כנפי פרפר
גופך נקמר

הברווזון המכוער חזר בשמחה אל אחיו הברווזונים ואמר להם, "אני
אהיה ברבור, ברבור יפיפה, עוד תראו..." וראה אותם צוחקים מול
עיניו. "אתה תהיה ברבור? אם אתה תהיה ברבור אז אני יהיה נילס
הולגרסון."

אני שונאת אותן. אם אחת מהן היתה מצליחה לחנך אותך אז אני
הייתי עכשיו יותר מאושרת. אתה לא מדבר עליהן אף פעם, חוץ מעל
הברונטית ההיא עם הרגליים המהפנטות והפה החצוף. זאת שהיתה
מקללת כשהיתה גומרת ושורטת את גבך, משסעת אותך. מה קרה לה?

בלילה כשאני מוצאת את עצמי שוכבת במיטה וחושבת עליך,
יודעת אני כי אינך חושב עלי.