הם ינשקו זה את זו על הלחי.
שפתיים יגששו שפתיים.
לשון תלקק לשון.
ידיים ילטפו גוף.

סיוון אמרה שהיא הולכת רגע לשירותים. החלטתי שאני חייב להתמודד
עם הרגשות שלי. התקרבתי למוטי כמעט למרחק לחישה ואמרתי, "זהו
זה, אתה האחרון".
"ומה איתך, אתה לא נחשב?", הוא שאל.
"כן", הנהנתי בהסכמה, "כנראה שאתה צודק. אני האחרון."

חלומות מתנפצים
כגלים על החוף
נסוגים לאחור
נשברים במהירות

ידייך העדינות והרכות ש"מלטפות" לי
מזכירות לי שאבדה לך התמימות...

תגידי, תוך כמה זמן את חושבת שתתאהבי בי?

מי בכלל אמר לך שאני אתאהב בך?

לא יודע, אבל נגיד... תוך כמה זמן?

תמר הסתכלה על אמיר בעיניים מבולבלות ויצאה מהכיתה בריצה
לכיוון חדר מורים וקראה "יובל" המורה הסתובב "כן?" ופנה אליה,
תמר שהייתה מבולבלת שאלה "נוכל לדבר?"

הלילה היא שוב יוצאת והפעם לתל-אביב. אני שואל אותה: "מתי את
חוזרת?" היא אומרת לי: "תוך חצי-שעה". בטח. רק להגיע מכאן
לתל-אביב זה חצי שעה. היא תטעה בדרך כהרגלה ואז זה עוד שעה
לפחות. אני שואל אותה מתי היא חוזרת כי מישהו חייב לשאול ואני
הגבר היחיד בבית הזה.

עיניים כחולות כמו שמים בהירים
שגורמות לי לרצות לעוף איתך לעננים
כשאת מעיפה אליי מבט
אני מייד מתחיל להיות מהופנט

חיכיתי עוד כמה דקות שהשיער יתייבש, החולצה הפרחונית הזאת
מגרדת לי קצת, קילפתי את החולצה הצמודה מהכרס המשתפלת שלי, כרס
מכובדת לילד בן 11 וחצי עוד מעט, אין ספק. אימא הייתה גאה בכרס
שלי, "כמו של אבא שלי כשהיה בגילך".

והיא יושבת שם, באמצע - שבויה באיזור הדמדומים שבין הצחוק
לבכי, העיכול וההקאה, התקווה והיאוש. מסביבה נעים כולם,
מחייכים וצוחקים, משתקפים בעיניה כבבואה של חייה הקודמים, והיא
באמצע -משחקת את המשחק של כולם ושל אף-אחד, בפנים ובחוץ, שוכחת
וזוכרת.

וכבר אז בילדותך גילו לך את הסוף,
הגיבור ימות השאלה רק מתי.
כל הנצח הנפלא הזה כל-כך בר חלוף,
ואין תרופה לחייך וחיי.

"אנחנו הרי לא בטוחות שהבחור שלנו בכלל מעוניין בבחורות, היה
קצת משעמם לאחרונה ו... אולי כדאי שנבדוק את זה אחת ולתמיד...
אתן יודעות, אם הוא כן או לא?" דיינה חייכה שוב את חיוך חושף
השיניים שלה.

-"עברת לי".
-"הייתי ויראלי?"
-"נגיף קשה."
-"כדורים?"
-"הרבה דמעות."

- "למה אני תמיד יוצאת הרעה בסיפור הזה?"
- "כי אני כותב אותו."

הסקרנות אינה קטנה והזמן הוא קצוב,
מתי כבר נדע ומתי היא תשוב

תספר לי איזה סיפור אגדה קסום כזה."
- "סיפור אגדה? כמו הארי פוטר למשל?"
- "לא! הארי פוטר זה רציני מדי. אני רוצה סתם עוד סיפור
אגדה."
- "כרצונך... סתם סיפור אגדה. בוא נראה."

לי יש את הכוח.

היא ביקשה ממנו לרקוד איתה
היא תכננה הכל מראש,
מה היא תגיד,
מה הוא יגיד

There is no sanctuary and refuge
From this feeling that always keeps me down.
I can't hold on for you anymore,
I see the image of a child