מוזיקה התחילה להתנגן מהרדיו, שהיה מפעיל את עצמו בדיוק בכל
בוקר בשעה 7:05. שיר פופולארי התנגן והעלים לגמרי את השקט,
שנאלץ לחפש מקום אחר לשרור בו.
כי ככה מורן - אוהבת מוסיקה.

וכל ש(בלי מילים) ביקשתי ממך -
רק חיבוק,
רק טפיחה,
רק קצת תמיכה.
גע בי.
-
אין בי כוונות רעות, רק בודדות.

תתאהבי בי...
תפסיקי לפחד
תתחילי להתעודד
אני פה מתנדנד, מנדנד.
גמני רועד,
גמני בודד,
בואי נהיה
ביחד.

הוא ספר את הימים, מחק כל יום בטבלת הייאוש שלו, ומחכה, מחכה
שיעבור עוד יום, שיגיע ליום הזה שהכל יהיה יותר טוב, ליומולדת
שלו.

תנודה.
ועוד אחת.
ספק תעופה, ספק שינה טרופה.
ועוד פעם תנודה.

ראיתי את הליידי שלי

זה כמו לראות רכבת דוהרת מול תינוק
כשהוא בוכה בפחד ואתה כה רחוק.

"זה לא משנה שהיא בהריון, את לא מבינה? הם רוצים שאני אטפל
במישהו!"
"היא אומרת שהוא נהנה לעזור לה לטפל בילדים, שזה עושה אותו
יותר שמח."
"על מה את מדברת?"
"אתה יודע, במיטה."
"מה קשורה עכשיו האימפוטנציה של הבן של רינה? אני לא יכול
להתחמק מזה, הם רוצים שאנ

לא רציתי להגיד לה שמלבדה יש עוד 3000 טפסים בערך, נתתי לה
טופס, היא רשמה את פרטיה והלכה, לא לפני ששרבבה, אל תשכח
קוראים לי אלה, כל עבודה שתהיה, תזכור... אלה...

יורד גשם בחוץ
ואין לי שום דבר לחפש, כשאת נמצאת כאן
בואי ושכבי לצדי, כאן מתחת לשמיכה
נתכרבל בפוך ובדימוי האמריקאי של אהבתנו

האהבה היא לא אותה אהבה, התשוקה היא לא אותה תשוקה, ואפילו
הסקס הוא לא אותו סקס.
הם הרגישו שמשהו חסר בין שניהם. "חסר קצת פלפל" הוא אמר לה
לאחר שטעם את המרק פטריות שכול כך אהב שהיא הכינה לו.

פרידה זה לקום פתאום בבוקר ולמצוא את השערות של החבר לשעבר
במיטה על הכרית.
הפרידות שלי ממנו תמיד גרמו לי לרצות להמשיך לשכב במיטה
ולהתמסר לחשק שלי שלא לקום.

הוא הלך, ופתאום הדמעות מתחילות לרדת בלי שום סיבה, אני לבד
עכשיו ומותר לי, מותר לי לעשות הכל, אפילו לבכות, כי אני לבד.

אהבה
איזה חיוך איזה מבט.
אתה רק מסתכל בה אתה מתאהב.

בעולם ישנם המון סוגים של זוגות גרביים.
לכל אחד יש את הסוג שהוא אוהב במיוחד.
אבל אני חושב, שלרוב האנשים
לוקח הרבה מאד זמן, אפילו כמעט כל החיים,
כדי למצוא את הזוג האחד.

אה, אלוהים, אפשר להטריד אותך רגע?
מה השעה?
עשרים וחמישה לשש בבוקר.
נו, עוד חמש דקות.

האוויר בחוץ בהחלט היה מרענן, אם כי עדיין לא צלול במיוחד בגלל
הכביש הסואן שעבר ליד. ישראל מתח את גופו והביט קצת סביב. הערב
כבר ירד. הוא העריך שיש עוד בערך עשר שעות נסיעה עד שיגיע
לניו-אורלינס.

אני מביט סביבי באיטיות, מנסה להמריץ אל ראשי זכרונות, ובמשך
דקות ארוכות איני מצליח. אז נופלות עיניי על בקבוק בירה ישנה,
כזו שכבר לא מייצרים. אני מרים אותו ומגלה תחתית שבורה.

אתמול בערב,
מישהי אמרה לי שהיא אוהבת לשבת איתי בשקט.
אני אוהב לשבת בשקט.

אין טיזר