"ילדות יפות לא בוכות", אז למה היא ממשיכה לבכות? ניסיתי
להרגיע אותה ולהגיד לה דברים יפים, אבל שום דבר לא עזר ואף
החריף את המצב.

לנסות לעקור קצת פחד,
לגלות את היופי האינסופי.
רק ההשגחה העליונה קובעת
מתי נאהב אחד את השני.

הזקנה חייכה אליה שוב, והוציאה מהכיס שלה ממתק שוקולד. אור
חייכה, ועיניה נצצו באופן שבו רק עיניהם של ילדים קטנים נוצצות
כשהם רואים ממתקים, ואמרה יפה תודה.

"היא אהבה קרמבואים", הוספתי פתאום, בלי קשר לכלום.
"ואת אוהבת?"
"כן, מאוד."

במטוסיסילוןממשכמומחשבתיאנימנסהלעוף
צפוףמפוףללאיכולתלהשתחרר

המלצרית עוברת. מיני שחור ישבן נשי, קטן ויפה. נדחקת עם כוסות
בירה בין האנשים הרוקדים. חיוך מאולץ על פניה. מתחככת לבוריס
בברך מחייכת אליו , עוד אחד?
כן הוא עונה ושולח את ידו לירך הגלויה. מתי את גומרת לעבוד?

מבטלי החוקים הקדומים
מבתקי הגבולות
מעוותי השפה בזדון

שקט מוחלט, כשאבא מבקש.
שקט מוחלט, כשאבא רוצה.
שקט מוחלט, כשאבא צועק.

אקטוף הדמע
לאגוד זר
לאהבתך

הקור הזה בכפות הידיים,
המחשבה שתמיד יש מישהו בבית.

מקפלת את עצמי
בקפלים מדויקים
מהדקת, עם ציפורן אכולה
וחותכת בעדינות.

ביקשת
שאתקלף בשבילך כמו תפוז...

לחדור הוא אמר לחדור אני רוצה
כמה שיותר עמוק כמה שיותר עבה

אני רציתי רק לחזור ולראות מה עם שרה שלי. תחילתה של עונת מעבר
מקשה עליה תמיד. שלהי הקיץ מפיחים בה געגועים אחרים, רחוקים,
וחרדות קטנות שאי אפשר לשלוט בהן. לא היא, ולא אני מצליחות
להפיג את הפחד שבעיניה.

כתם הקפה התפשט על סדין הסאטן הלבן כאילו היה מבחן רורשך
משונה, היה לי קצת עצוב על המצעים, בכל זאת שמרתי אותם
להזדמנות מיוחדת. עכשיו הגיעה ההזדמנות, מצאתי לסט את השימוש
האולטימטיבי.