אני ? אני יש לי מאניה דיפרסיה ואני ממש שמח שיש לי את זה...

"מה, רק תגידי", הוא אמר בקול מובס.
"אני...", גמגמתי
"אני רוצה את הלב שלך על לחמנייה"

לפעמים כשהעולם מזייף
- כלומר, העולם מזייף תמיד
אבל אני-

ולפעמים אני זורח
כמו שמעולם לא
ולפעמים אני בורח
מהיום שעתיד לבוא

וכמו נפרטיטי וכמו הלן מטרויה
שינתה גם זלדה את מהלך ההסטוריה
כשעמד אלוהים להשלים את הבריאה
הוא שמע את הקישטטטטטה!! והתאבד ביריה.

ודווקא כשאתה חושב שאתה עושה סוףסוף את הדבר הנכון
באים האנשים מלמעלה ואומרים שנפל עליך שיגעון
דווקא כשאתה מרגיש הכי שפוי
אנשים אומרים שזה שגוי
ואתה לא מבין מה לא בסדר
והם לא מסבירים, רק אומרים שזה רע.
שזה אתה שתיפגע.

היא תסיים תיכון תעשה בגרות מלאה הכי טובה
שהיא תוכל לעשות. כי לבגרות לא צריך לחשוב. צריך ללמוד כמו
תוכי.
ואחרי התיכון היא תתגייס והיא תהיה בטח איזה פקידה או מורה
חיילת או משהו.

אני לא צריך דבר.
אוהבים אוהבים חולשות אנושיות
אוהבים אוהבים חולשות אנושיות
חולשות שלי מטאפיסיות לגמרי
חולשות שלי מטאפיסיות לגמרי
אהבה זה דבר מיותר.

הו שלי קשלי!
ואני מת-וסכל
תדעי שלי שקשה לי,
לא קל.
(הגירסה המוזיקלית)

וביום האחרון ללימודים שנייה לפני שהתחלתי לרוץ הביתה.המורה
תפסה אותי ואמרה:"גיא אנחנו חייבים לדבר". אז ישבתי וחכיתי
שהיא תגמור לחלק את התעודות. וחשבתי מה היא רוצה ממני?מה עשיתי
הפעם?

זהו שיר ילדות שנורא אהבתי לכן עיבדתי אותו והלחנתי אותו.

מקרא:

א1-אני (א2, א3, א4, א5 - פיצולים; א? - מצב מטורף)
ב1-היא (ב2, ב3, ב4, ב5 - אחרות; ב? - מצב מטורף)
ג1-הוא (ג2, ג3, ג4, ג5 - אחרים; ג? - מצב מטורף)

"מצאתי אתר חדש." אומר תומר. "הוא נקרא 'פודיום להמונים'."
"מה זה?"
"מה זה פודיום?"
"לא, מה זה האתר הזה?"
"זה אתר לכתיבה יוצרת, או משהו כזה. אנשים יכולים לשים שם
סיפורים שהם כתבו, או שירים, או תמונות של יצירות פלאסטיות
שלהם. זה מין קטע פוסט מודרני כזה."

הקרבה האפשרית בין שני בני אדם
יכולה לעתים נדירות לגבור
על הרסנות הכיבוש והעלבון

והנה חשבתי שאין מה עוד לראות